דמעות מהוות הסרת הגנות וחיבור חברתי. בכל זאת, לפעמים בוכים לבד. למה?

ייעוץ זוגי פסיכולוגיה אבולוציוניתאורן הוא מומחה לפסיכולוגיה אבולוציונית, ומשלב את הידע של תחום זה עם הפרקטיקה של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.
כאן תוכלו ללמוד מהי הפסיכולוגיה האבולוציונית.
טיפול CBTאורן נעזר בשיטות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שהוא טיפול ממוקד שהוכח כיעיל ביותר לחרדות, כעסים, אכזבות, קינאה, דיכאון ונפילות בתחושת ערך עצמי. טיפול בבית שלכםכן. זה אפשרי בהחלט.
באמצעים האלקטרוניים של היום, טיפול אצלכם בבית הוא לא רק אפשרי - לפעמים הוא אפילו עדיף.

אורן מסביר מתי זה כך ולמה.
טיפול זוגי ואישיטיפול זוגי ואישי בתל-אביב.
אורן נעזר באינטרנט כדי לטפל גם מרחוק - בישראלים בחו"ל או באלה המרוחקים מת"א. אורן מייעץ בהתנדבות בפורום "סטארמד" באינטרנט.
מה באתר?איך למצוא מה?

הסבר כללי על תוכן האתר, תפריט ימני עם קישורים חשובים נוספים, תאור מבנה האתר, והנחיות לחיפוש טיפול או מידע.
בתקשורתלשמוע ולראות את אורן בהופעותיו ברדיו ובטלויזיה.

כמו כן, קישורים או קטעים מתוך מאמרים וראיונות שנערכו עימו בעיתונות הכתובה והאינטרנטית.
מאמרים בעבריתמאמרים של אורן בעברית
בכתבי-עת למדע ועוד, על טיפול זוגי ופרטני, על שפת-גוף, הבנת האדם ופסיכולוגיה אבולוציונית, ועל ספר ילדים שכתב, עם איורים של הילה חבקין.
אקדמיה ומחקרמאמרים מדעיים על התנהגות בעלי-חיים ובני אדם. ביניהם מאמר של אורן על דמעות ובכי כתקשורת, ומאמר ב- Science בו נכתב על תרומתו של אורן להבנת התקשורת בעולם החי. שפת-גוףאורן הוא מומחה מן השורה הראשונה לתקשורת בין אישית ולשפת גוף.
אורן מסביר כאן את שפת הגוף של האמת והשקר, ואת האמת והשקר על שפת הגוף .
מי אני?אורן הוא מומחה וחוקר תקשורת בין-אישית, מומחה לפסיכולוגיה אבולוציונית, ומטפל קוגניטיבי התנהגותי.
אורן עשה דוקטורט על התקשורת והחיזור בעולם החי.
למפת הגעה             טלפון:    050-6000083

כתובת:   פנחס רוזן 22,
               שיכון דן, תל-אביב
הקישו למפת הגעה וחנייה, דואר אלקטרוני ופרטי קשר נוספים...

מאמר של ד"ר אורן חסון שמתבסס על מחקר מדעי שלו

למה אנחנו בוכים בדמעות? מה המשמעות התקשורתית שלהן? ולמה כאשר הדמעות פורצות אל מול בן הזוג שלנו, זוהי דווקא הזמנה לדיאלוג ולא כישלון? כל זה כמסקנות של מאמר מדעי שכתבתי על דמעות כתקשורת, ועל הקשר שבין דמעות לבין הסרת הגנות וליכולת ההכלה שאנחנו מצפים לה מבני זוגנו. וגם - למה לפעמים אנחנו בוכים לבד?

ביולי 2009, בעת עבודתי באופן חלקי באוניברסיטת תל-אביב כחוקר נלווה (במקביל לעבודתי בייעוץ זוגי), פרסמתי (מאמר מדעי המסביר את תפקידן התקשורתי של הדמעות). עד מהרה פשטו החדשות בדבר המאמר ברחבי האינטרנט כאש בשדה קוצים. חיפוש בגוגל באנגלית מראה שבתוך חודשים ספורים נכתבו על המאמר הזה כמעט מאתיים בלוגים וכתבות בעיתונות ברחבי העולם, רואיינתי על-ידי עיתונאים מארצות שונות, החל מאוסטרליה וכלה בקנדה וברזיל, פורסמה על כך כתבה ב'הארץ', ושוחחתי על מסקנות המאמר ברדיו, ובאחת מתוכניות הבוקר בטלוויזיה. אם אתם רוצים להשתכנע, חפשו בגוגל את המילים Oren Hasson tears.

אפשר להבין מכך שדמעות הוא נושא פופולרי מאד. הלוגיקה של המאמר די פשוטה, ובכל זאת חדשה. היא מתבססת על העובדה הידועה לכל, שדמעות מערפלות ומטשטשות את הראיה, וטוענת שזה בדיוק מה שיוצר את התפקיד התקשורתי העיקרי של דמעות. "תקשורתי" - הפרשת עודף הדמעות בהקשרים רגשיים, שחלקם מלווים בבכי – בניגוד לתפקידן הפיזיולוגי הברור בנקיון ובהגנה על העין.

איך זה עובד? – הרעיון פשוט. אם תוך כדי מאבק פיזי, אתה רוצה להראות שאתה נכנע, כלומר, לא מתכוון עוד לתקוף את התוקף אותך, יש רק דרך אחת אמינה לעשות זאת והיא להקטין את היכולת שלך לתקוף (חישבו על הנחת האקדח על הארץ, מול איום של שוטר). אם אתה מטשטש את הראייה שלך, התקפה שתנסה לעשות תהיה, אכן, יעילה פחות, וגם תוכל להתגונן טוב פחות. במילים אחרות, אתה כאילו אומר – אני חושף את עצמי להתקפות, והופך יעיל פחות במתקפות נגד. בטבע, ידועות מחוות כניעה שונות שזהו אכן סוג המידע שהן נותנות. חלקן אפילו מוכר גם לכם, כמו למשל מחוות כניעה של כלב, המשתופף אל הקרקע או מתהפך על גבו. אבל מצב של כניעה מול תוקף, ובעת כאב פיזי (שלא פעם כולל גם בכי), הוא רק מצב אחד שבו אנחנו מיצרים דמעות כתקשורת. מצבים אחרים יכולים להיות אחרים לגמרי, כמו התרגשות בעת פגישה לאחר פרידה ממושכת או לאחר ארוע טראומטי. עם חוסר אונים בצד המטופל עם סמכות רבה בצד המטפל יוצרים אצל אנשים רבים תחושת אי נוחות עד כדי התנגדות להליכה לטיפול.

טיפול זוגי או ייעוץ זוגי? אלה הם מצבים שבהם אנחנו מחדשים קשר קרוב, עם בני משפחה או עם חברים קרובים, והדרך להראות איכפתיות וקירבה היא על-ידי הסרת הגנות. כאילו היינו אומרים בעזרת הדמעות: הנה, ראו עד כמה אני מרגיש קרוב אליכם – ראו במו עיניכם, ובראייתכם המטושטשת גם כן, את נכונותי לחשוף את עצמי בפניכם. מצב חברתי אחר, מאד דומה, הוא כאשר אנחנו מרגישים גאווה על הצלחתו של מישהו קרוב. שוב, מצב החברות והשיתוף הם המאפשרים לנו להסיר הגנות, וכשאנחנו עושים זאת, אנחנו מדגימים את הסרת ההגנות באופן אמין.

הזמנה להסרת הגנות מול בן זוג

עימות פיזי יכול להביא אותנו למצב של כניעה. אלא שלא פעם אנחנו דומעים, ואפילו בוכים, שלא במצב של כניעה אלא במצב של תסכול עמוק מול בן זוג, שאמנם יש בו עימות אבל גם שיתוף. במצב כזה, יותר משנרצה להראות כניעה, נחפש דווקא את השיתוף. ואכן, יש בדמעות במצב כזה בקשה, ואולי אפילו תביעה מהצד השני: אני מוכן או מוכנה להסיר את ההגנות שלי, למה אתה לא? ההזמנה הזו לצד השני להסיר את ההגנות שלו נועדה ליצור תחושת שיתוף, להראות את חלקי בנתינת האמון ולבקש את שלך, ואולי דרך הנכונות הזו לשיתוף אפשר יהיה בהמשך הדרך ליצור ויתורים הדדיים, שהם הבסיס לשיתוף טוב. בתרבות המצ'ואיסטית שלנו, כאשר גברים מחונכים לעצור ברגשותיהם – ולפחות בהתרגשותם, ולהיות קוליים (אבל מותר להם יותר להביע רגש אחר, שהוא כעס), הם מפרשים לעיתים קרובות את הדמעות של בת זוגם כמניפולציה, כשבדרך כלל זה לא כך. הם פשוט לא יודעים, או חוששים או לא רוצים (למשל, כאשר הם מרגישים במאבק כוחני יותר מאשר בשיתוף) להגיב גם כן בהסרת הגנות משלהם, שלא צריכה בהכרח להיות מלווה בדמעות אלא אולי בחשיפה עצמית, רגשית או קוגניטיבית

ים של דמעות לתוך הכרית

בין כל העניינים הללו, עלה עוד נושא מעניין בכמה מאותם בלוגים ברשת, ועליו אני רוצה להרחיב מעט הפעם. בלוגיסטים וטוקבקיסטים שאלו את השאלה: אם כך, מדוע לפעמים אנחנו בוכים, ובדמעות, כאשר אנחנו לבד? יותר מזה, לפעמים אנחנו במכוון מתאפקים כדי שלא לבכות בפומבי, אבל שופכים ים של דמעות אל תוך הכרית? בפני מי אנחנו מסירים הגנות? מה קורה שם?

מכאן, שבדרך כלל עדיף להגדיר את התהליך כטיפול זוגי ולצפות למספר חודשים של מחוייבות לתהליך. אם וכאשר המטפל והמטופלים מצליחים בכל זאת, בעבודה משותפת, לשים במהירות את האצבע על הבעיה, עשוי להתברר שכבר בתחילת הטיפול משתחרר "פקק רגשי" כלשהו והשינוי הפך להיות כמעט מיידי. עדיין, גם באותם מקרים שבהם השינוי הוא מהיר, רצוי להמשיך את הטיפול לעוד זמן מה, ובמרווחים גדלים והולכים, ולו רק כדי להבטיח שהשינוי הזה באמת יציב וימשיך להתקיים, ושבני הזוג ירגישו מספיק בטוחים זה עם זה ועם השינוי שחל גם בהמשך דרכם לאחר סיום הטיפול.

בפני אחרים. כלומר, התחושה שלנו היא של תסכול, של כאב, של אין אונים, שלו היה לנו פרטנר ראוי, היינו יכולים לבכות איתו או בפניו, ולקבל את תחושת ה"ביחד" מכך שהוא מגיב נכון, מסיר את הגנותיו שלו, ונותן לנו את החיבוק וההקשבה שאנחנו מחפשים. אלא שלא תמיד הפרטנר שלנו מאפשר זאת. לפעמים הפרטנר שלנו כועס ולא מוכן להקשיב, ובודאי שלא לחבק. לפעמים הפרטנר שלנו נלחם איתנו על הצדק שלו ומול הצדק שלנו, ומחפש בנו נקודות תורפה וחולשה, במקום להקשיב. מול פרטנר כזה נחשוש להפגין משהו שיצטייר כחולשה בעיניו, אם הוא יטיח אותה בפנינו מאוחר יותר. במקרים כאלה, אנחנו מתאפקים להישאר חזקים מולו, ואת הדמעות משאירים לכרית, כשאנחנו לבד.

פעמים אחרות, אין לנו כלל פרטנר שנוכל לעשות זאת איתו, או שהפרטנר הוא מוקד הקושי, והאנשים בסביבתנו, בין אם הם קולגות לעבודה או חברים – לא מספיק קרובים לנו כדי שנוכל להראות להם את המצוקה שלנו. במילים אחרות, אנחנו לא בוטחים בהם מספיק כדי להסיר הגנות לצידם.


ובכל זאת, התחושה של התסכול, הצער, היאוש היא תחושה טבעית, שיוצרת בנו את הצורך לדמוע ולבכות. היינו נשכרים ממנה לו היה לידנו מי שייתן לנו את החיבוק ותחושת השיתוף. ואם אין – יש בנו גם יכולת איפוק, אף אם היא מוגבלת לפעמים, לשמור את הצורך הזה למקום מבודד, ולפרוק את אשר על לבנו לבד, ומבלי שאף אחד אחר יידע. לצורך הזה להזיל שפע של דמעות ובכי יש תפקיד חברתי כשהוא בהקשר המתאים, אבל הצורך לא נעלם כאשר ההקשר החברתי לא מתאים. היכולת לשים אותו תחת שליטה מסויימת מאפשרת לנו להתפרק ולהסיר את ההגנות, במקרים כאלה, רק כאשר אנחנו לבדנו.

ואם כך, אז אולי גם עצה מעשית: גם אם אנחנו לא חושבים כך, או לא בטוחים בעצמנו מספיק כדי לדעת שזה המצב – לפעמים יש לנו בכל זאת חברים טובים יותר מכפי שאנחנו מעריכים. כשאנחנו בוכים לבדנו, יתכן שאנחנו עושים עוול גם לעצמנו וגם להם. לעצמנו, כי אנחנו נשארים מתוסכלים, ולא השגנו את החיבוק והתמיכה החברתיים שאנחנו מחפשים ואשר היו יכולים לחזק אותנו. לחברים, כי אולי הם נכונים לעזור, ואולי גם רואים שאנחנו במצוקה, ולא יודעים איך לעזור כאשר אנחנו מסתגרים. מצד שני, יתכן שלהטיל עליהם את כל כובד החשיפה הרגשית שלנו זה באמת יותר מדי עבורם, כי הם לא קרובים אלינו רגשית עד כדי כך, או כי אין להם יכולת ההכלה הרגשית הנדרשת. מכאן, שאולי כדאי לעשות זאת בהדרגה. בזמן מצוקה, אולי לא כדאי לוותר על החברים לגמרי, אלא לבדוק איתם, או עם בן זוגנו גם כשאנחנו לא בטוחים בו, ולעשות זאת לא בבת אחת, אלא בהדרגה. לנסות ולראות עד כמה הם מאפשרים לנו להיחשף, והיכן הם שמים לנו גבולות, אם בכלל.

ד"ר אורן חסון
טיפול זוגי ופרטני
יעוץ וטיפול CBT
תל-אביב

טלפון:
050-6000083

מייל:
oh.tipul@gmail.com

ד"ר אורן חסון יעזור לכם להחליט על הטיפול או הייעוץ המתאים לכם. טלפנו להתייעץ.
תוכלו גם לשלוח הודעת SMS או מייל, וד"ר אורן חסון יחזור אליכם בהקדם האפשרי.

פרסומים בעברית

טיפול זוגי: מאמרים מאמרים של ד"ר אורן חסון על זוגיות ויחסים אורן כתב מאמרים שעוסקים בנושאים שונים הקשורים לזוגיות. דף זה מציג רבים מהם, ועושה בהם סדר ענייני. מספר מאמרים עוסקים ומגדירים את ההבדלים שבין טיפול זוגי לייעוץ זוגי. שווה לדעת. תמצאו כאן גם סידרה של מאמרים שבה מסביר אורן איך ליישם עקרונות של חשיבה יצירתית-אמצאתית למען חיזוק הקשר הזוגי. עוד תמצאו בדף זה מאמרים שעוסקים בטיפוח הזוגיות בדרכים אחרות, וכאלה שדנים ומסבירים את המניעה והשיקום של קשיים, לעיתים בלתי צפויים, המגיעים מצד רגש הקינאה מחד, ומצד הבגידות שאינן מתגלות, מאידך. הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... מאמרים של אורן ב Ynet אוסף של מאמרים שכתב אורן בעיתון Ynet, רובם במדור 'יחסים'. המאמרים עוסקים בהתחלות קשר, במערכות יחסים, בשיקולים של צורך בהתחשב במציאות מורכבת ובעימות המתבקשר לעיתים עם המוסכמות החברתיות, בשיקום שלאחר פרידה ואובדן, והרבה בעניינים של התקשורת הזוגית. להמשך קריאה: הקישו על הפרפר מימין... מאמרים טיפוליים אחרים מאמרים של אורן על בחירות זוגיות, שפת גוף ואמנות הנאום אורן כתב מספר מאמרים באינטרנט הנוגעים להתנהלות ולתהלים האישיים, לבחירות הזוגיות שעושה האדם, להתמודדות, לשפת גוף ולפסיכולוגיה האבולוציונית. בין היתר, תמצאו כאן מאמר העוסק ביחסו של הגבר הנשוי לאשה האחרת, מאמר העוסק בהתנהלות מול גבר שהוא 'מאסטר במניפולציות' ובמסרים כפולים, , ומאמרים המסבירים בדמעות כתקשורת ואת שפת הגוף בדייטים או זו של פוליטיקאים. הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... חשיבה יצירתית בזוגיות מאמרים של אורן על שימושים של חשיבה יצירתית המצאתית-שיטתית לפתרון בעיות זוגיות אורן כתב במהלך השנים מאמרים על השימוש בחשיבה יצירתית המצאתית לפתרון בעיות וקשיים בחיי הזוגיות. אורן השתמש במאמרים שלו ברעיונות ידועים מתחום החשיבה האמצאתית השיטתית של גנריך אלטשולר, כי ניתן להפריד אותם למספר אלמנטים פשוטים. בסידרת המאמרים הזו מדגים אורן שימוש בדרכים שונות שבעזרתן אפשר להיות יצירתיים לפתרון בעיות בזוגיות, אבל גם מסביר את המכשולים הנפשיים והרגשיים שאולי מקשים עלינו להיות יצירתיים בזוגיות יותר מאשר בכל תחום אחר. הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... הפרעת קשב וריכוז מאמרים מקוריים ועידכוני מחקרים בנושאי הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיבות (ADHD) מחקרים מדעיים אינם נגישים לציבור, הן כי קשה להגיע אליהם, והן כי הידע הטכני הנדרש, שלא לדבר על האנגלית, מקשים על הבנתם. המאמרים שלהלן נכתבו לפירסום באתר זה כשרות למי שזקוק למידע בנושא הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. הוא כולל סקירה של הספרות המחקרית בנושא בשנות האלפיים, עד להשלמת כתיבת המאמרים. מתברר גם שבשנים האחרונות קרה דבר מעניין בשדה המחקר של הגנטיקה וההתנהגות. מחקרים בגנטיקה של הפרעת הקשב והריכוז הפכו להיות אחד התחומים שתורמים תרומה משמעותית ביותר להבנת ההשפעה הגנטית על עיצוב האישיות בבני אדם. איך זה קרה? מה המסקנות? - על כך, במאמרים. הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... מדע פופולרי מאמרי מדע פופולרי: האדם, הטבע, האקולוגיה, האבולוציה והאמונה. המאמרים השונים עוסקים במרחב שבין האדם לעצמו ובין האדם ולטבע. תמצאו כאן מאמרים שעסקו בנושאים שהם מתחומי המחקר של אורן, בין אם הסבר על מחקריו הוא ('האמת והשקר ביד הלשון') או ניתוח חדש של נתונים שלא פורסם במקום אחר ('הקשב שבעין'). בנוסף, יש שם מאמרים שנכתבו בהזמנה, כמו המאמר על הסרט 'כוכב הקופים' (המאמר: 'כוכב האדם'), או על הערכת הפסיכולוגיה כמדע ('האדם אינו אי'). ברובם יש התבוננות על האדם, התקשורת שלו, חשיבתו ואמונותיו (ובפרט ב-'האקולוגיה של אחרית הימים', ו-'האבולוציה של אלוהים' ואחרים). הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... על שפת הגוף האם אפשר לדעת מי דובר אמת ומי דובר שקר? האם ניתן לראות רגשות בעיניים?. ד"ר אורן חסון הוא מומחה מן השורה הראשונה לתקשורת בין-אישית ולשפת גוף. הוא כתב בנושא מספר מאמרים בספרות המדעית ובספרות הפופולרית, כמו על המרכיבים התקשורתיים של העין, על תקשורת של דמעות ובכי, ועל אמת ושקר. חלקם מובא כאן. הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... מאמרים מצולמים מאמרים שאורן צילם וכתב ל'מסע אחר' מזקני השבט אורן עסק בצילום, כאוטודידקט, שנים רבות. בעת לימודי הדוקטורט שלו באריזונה עבד גם כצלם עבור האוניברסיטה ועבור עיתון מקומי. כאיש טבע הוא יודע בדיוק למה לגשת ואיך, ומה הוא מצלם, וכמי שמתעניין באנשים, צילומי המסע שלו הם גם צילומים אנתרופולוגיים, אסתטיים וחקרניים כאחד. המאמרים שפורסמו ב'מסע אחר', בסוף שנות התשעים, עוסקים בנוף הפראי של הוואי - הרי הגעש והטבע שבהם, בכנסים טקסיים אינדיאניים - עולם שהולך ונטמע בתרבות המערבית, ברודיאו של המערב, של הלבנים, וגם בזה של האינדיאניים, ובאוזניים של ארנבות - האנטנות המשוכללות שנותנות מידע על קשב - הקשב של הארנבת. הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... ספר ילדים: מה זה חרוז? מה זה חרוז? ספר ילדים חדש של אורן, לגילאי 4 עד 104, מלווה באיוריה המופלאים של הילה חבקין. הספר, בהוצאת אבן חושן, זכה למילגה לעידוד פירסומו מאת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, תל-אביב, בתחום הספרות. הקישו על הפרפר מימין לפרטים נוספים... חריזה לילדים בגיל הרך חריזה נכונה לילדים בגיל הרך: חשיבות הצלילים ואוצר המילים חריזה לילדים בגיל הרך אינה דבר פשוט. אורן מנתח מחקרים המצביעים על כך שחריזה לגילאים אלה צריכה לקחת בחשבון את היכולת של ילדים בגילאים האלה לקלוט צלילים. מתברר שילדים עד גיל 6, ולפעמים יותר, מתקשים להבחין בין צלילים לשוניים מסויימים, למשל מ' ו-נ', וקל להם יותר בהפרדה בין צלילים של אותיות שיניות (ש, ס, ז, צ). אוצר המילים שלהם מצומצם, ולכן היכולת לחרוז עבורם מוגבלת. על כל אלה, על היכולות הצליליות ועל חשיבות החריזה לילדים בגיל הרך להתפתחות הלשונית והתפתחות הקריאה שלהם, ועל המלצות של בלשנים ושל חוקרי התפתחות הילד לחריזה לילדים, תוכלו לקרוא במאמר הזה של אורן.
הרצאות הרצאות של ד"ר אורן חסון כמרצה מנוסה באקדמיה ומחוצה לה, בארץ ובחו"ל, ומנקודת המבט של התמחותו המיוחדת, אורן מרצה על יחסים שבין גברים ונשים, על תקשורת בין-אישית, על תהליכי קבלת החלטות, על אמת ושקר בשפת הגוף, על מסע צילום מיוחד אל האירוסים, ועל האבולוציה של האמנות. כמו כן, אורן נכון לתאם הרצאות נוספות בתחום התמחותו, הקשורות לאדם ולעולם החי בנושאים של תקשורת, התנהגות ואבולוציה, על-פי הזמנה ותחומי עניין של הפונים, ועל פי כישוריו והידע שלו. הקישו על הפרפר מימין לעיון בפרוט ההרצאות...

Valid CSS! Valid HTML 4.01 Transitional