שלבים במורכבות של ההתנהגות

פעילות של המערכת האוטונומית.
עפ"י המילון: "חלק ממערכת העצבים האחראי על פעולות שאינן מכוונות באופן באופן מודע." (ומה עם חד-תאיים?)

המערכת האוטונומית קשובה לתהליכים פנימיים, ומוכתבת על-ידי גנים (קרי: תורשתית, ללא למידה).

רפלקסים ו- FAP – תגובות אוטומטיות וקבועות (כמעט) לגרויים חיצוניים.

התנהגות מודרכת גנים, אבל גם התרגלות (Habituation) - הבסיס הפרימיטיבי ביותר של זכרון ולמידה.

תגובה מותנית (Conditional Response).

לימוד מורכב יותר: היכולת לקשר בין גרויים לבין למצבים פנימיים – מחיר (עונש) ורווח (גמול).

- התנייה פאבלובית: למידה על קשר בין גרוי חיצוני לבין גמול כלשהו (חיובי/שלילי).

- התנייה אינסטרומנטלית: למידה על הקשר שבין פעולה שעושה החיה לבין גמול כלשהו (חיובי/שלילי).

בשל הנסיון האישי השונה של פרטים שונים, נוצרת כאן לראשונה גם אפשרות אמיתית לדגמי התנהגות אינדיבידואליים.

ניסוי וטעייה (Trial & Error):

יצירת התניות (למידה) בעזרת התנהגות שאינה אקראית או נגרמת על-ידי גרויים סביבתיים, אלא כזו היוזמת מגע וגרויים חדשים.פיתוח יוזמת המגע והתנועה העצמאית, עד כדי יצירת "סביבות לימוד" חדשות בהן מתנסה החיה בגמול ועונש חדשים. לכן גם הרחבה של תחום הפרמטרים שנלמדים.

"דגם חיפוש" (Search Image).

דמות של עצם או אורגניזם שנמצאת בזכרון, מקלה על מציאתו בעת חיפוש. חיפוש בעזרת דגם חיפוש הוא התנהגות המודרכת על-ידי "מטרות". באופן ברור יש בו גם ייצוג מנטלי של גרויים או של אלמנטים חיצוניים רצויים (אוכל, בני/בנות-זוג) או בלתי רצויים (יריבים, טורפים).

לימוד מהסתכלות.

בבסיס רוב הצורות של הלימוד מהסתכלות מצויה היכולת לזהות "מטרות" ששוות התנסות. זוהי צורה מורכבת יותר של התנהגות מוכתבת מטרות.

הקשה (Reasoning).

היכולת ליצר קשר של "תובנה" בין תופעות. יכולת בסיסית של הדמיה (או שימוש ב"דמיון").

תכנון מוקדם (Planning ahead).

הרחבה של יכולת ההדמיה, לכלול צפי של כמה מהלכים קדימה, ובכלל זה גם תחזיות של תגובה של פרטים אחרים.

מוטיבציות של האדם

מתוך הספר:

Barron JW, MN Eagle and DL Wolitzky (Ed.) 1992. Interface of Psychoanalysis and Psychology. American Psychological Association, Washington, DC.