לדף הקורס:

סיכום סוגי האותות

ד"ר אורן חסון

האוניברסיטה העברית

אות פישרי (Fisherian character)

אות מיני שמושך נקבות, ואשר אין בו מידע על איכות הזכר.

תכונה שמושכת נקבות (האות המיני), מתפתחת באוכלוסיה בשל היתרון הרבייתי שהיא נותנת לזכרים. לפי פישר, העדפת הנקבות לאותה תכונה מתפתחת משום שהבנים של הנקבות המעדיפות, שהם בהסתברות גבוהה בעלי התכונה המועדפת (בגלל העדפת אימם לזכרים בעלי אותה תכונה), נושאים איתם גם את ההעדפה לאותה תכונה (שהם ירשו מאימם). בשל הצלחתם היחסית ברבייה (כי הרי חלק מהנקבות מעדיפות אותם), הופכת להיות גם ההעדפה נפוצה יותר, ולכן, בדור הבא, יתרון הזכרים בעלי האות המיני הזה גדול אף יותר, וכן הלאה. זהו, לפי פישר, תהליך "הבריחה" (runaway).

הכבדה (handicap)

אות שהמחיר שלו משמעותי עד כדי כך שהוא יוצר תלות בין מידת האות לבין טיבו של נותן האות. מכיוון שכך, טמון בו מידע על איכותו של נותן האות.

תלות זו נוצרת כתוצאה של יחסים בין מחיר במרכיב ה- F (מרכיב או כמה מרכיבים במותאמות [פיטנס] הבסיסית) לבין רווח במרכיב ה- S (אותו מרכיב מותאמות שנוצר כתוצאה מאינטרקציה "חברתית" עם הבוחר): לכל נושא אות קיימת מידה אופטימלית של אות, שמעבר לה יפסיד הפרט במרכיב ה- F יותר משירוויח במרכיב ה- S, ולכל השקעה פחותה, יפסיד הפרט במרכיב ה- S יותר משיפסיד במרכיב ה- F.

מגבר (amplifier)

אות אשר עצם קיומו מוסיף מידע על סימן או על אות אחר המעידים על טיבו של נותן האות (למשל, על-ידי הבלטה, כמו פסי שוליים בנוצות המבליטים בלאי, או פרישה של זנב שמבליטה את פרטי הזנב ואורכו).

ממגבר מרוויחים נותני האות שאיכותם מועדפת (כלומר, יש להם עקומת S עולה ככל שעולה עוצמת האות), ומפסידים נותני האות שהאיכות שלהם נמוכה ובלתי רצויה (ולכן יש להם עקומת S שלילית). המחיר במרכיב ה- F (אותו מחיר שנדרש על מנת ליצור את האות) יכול להיות זניח, ואינו רלוונטי לאמינותו של האות.

בניגוד להכבדה, שעבורה האמינות של האות נוצרת בשל המחיר של האות (על מרכיב ה- F), במגבר, אמינותו נוצרת בשל קשר מבני שבין האות לבין האיכות אותה הוא מבליט. ובאופן טבעי, מי שמפסיד ממתן אות אמין הם בעלי האיכות הנמוכה, שאיכותם הירודה ניכרת טוב יותר.

מדעך (attenuator)

אות שפעילותו הפוכה למגבר, והוא מפחית (מסתיר) מידע על סימן או אות שבעזרתם ניתן להבחין בטיבו של נותן האות.

מכיוון שכך, ממדעך מרוויחים נותני האות שאיכותם המבוקשת על-ידי הבוחרים נמוכה, ומפסידים בעלי האיכות הגבוהה.

אינדקס (index)

אות שמגדיל את הסימן או האות המבוקש באופן המקסימלי האפשרי. בדרך כלל מדובר בגודל (דוגמת הזדקפות הגורילות) או ביכולת פיזית (דוגמת ריקוד הטבלנים). כל הנבחרים, בין אם איכותם גבוהה ובין אם היא נמוכה יפסידו אם יוותרו על האות, מכיוון שאז ייראו כאילו הם בעלי איכות נמוכה יותר.

אות סימבולי

אות "מוסכם", אבולוציונית או תרבותית, שאין קשר הכרחי בינו לבין המידע שאותו הוא מוסר.

הוא שרירותי באשר לקשר שבינו לבין המידע, והמגבלות המבניות-אבולוציוניות היחידות שלו קשורות ליעילות מעבר המסר מנותן האות למקבלו.

תקשורת סימבולית, או שפה, היא תקשורת המבוססת על אותות סימבוליים.

הטעיה

שמוש באות או בסימן מחוץ להקשר האינפורמטיבי הרגיל שלו (על-ידי אותם משתמשים). לדוגמא: העמדת פנים, זיוף אורגזמה.

אות של זהות

אות הנותן מידע אמין בדבר זהותו של הפרט, על-ידי כך שהוא מייחד אותו ביחס לפרטים אחרים.

חקיינות (mimicry)

אות שנותן מידע שאינו אמין (רמאות) בעניין זהותו של הפרט, כלומר, מדמה אותו לפרט או (בדרך כלל) למין אחר.

אות של נוכחות

אות שמוסיף מידע בדבר נוכחות הפרט.

הסוואה

אות שמסתיר את נוכחותו של הפרט.

ניתן לחלק את האותות הללו לשתי חלוקות משנה:

א. מפעילים ומצביעים.

אותות מפעילים:

אותות שנוכחותם ועוצמתם הם הקרטוריון היחיד לתגובה של הבוחר. במילים אחרות:  ככל שעוצמת האות גדולה יותר, כך גם הרווח במרכיב ה- S גדול יותר לכל הפרטים (כלומר, לו היה פרט בעל איכות ירודה יכול להשקיע הרבה באות, הוא היה מרויח על-ידי הבוחרים).

הכבדה ואות פישרי הם אותות מפעילים.

אותות מצביעים:

אותות שמצביעים על סימן או אות אשר משמשים כקרטוריון להעדפה או דחיה.

התגובה לאות (ולכן גם מרכיב ה- S) מותנית בשני משתנים: הן עוצמת האות, והן באיכות המבוקשת של נותן האות.

מגבר ואינדקס הם אותות מצביעים, אבל כך גם מדעיך, שכן גם פעולתו של המדעיך תלויה בשני משתנים, בעוצמת ההדעכה של האות, ובאיכות הפרט. ניתן להתייחס את המדעיך כאל אות מצביע שפעולתו שלילית.

ב. אמינות ורמאות.

אותות אמינים:

אותות שהבוחר מרוויח מהם מידע. הכבדה, מגבר ואינדקס הם אותות אמינים.

אותות של רמאות:

אותות שהבוחר מפסיד מהם מידע. מדעיך הוא אות של רמאות.

לולא היו נקבות משקיעות בבחירת זכרים, היה ניתן להתייחס לאות הפישרי כאל אות נייטרלי. אלא שמכיוון שנקבות משקיעות בתהליך הבחירה (כי ויתור על זכר שאינו בעל האות, הוא בזבוז זמן ואנרגיה עד למציאת הזכר הבא), אזי נקבות מפסידות מידע מהאות הפישרי (על מיהו זכר מתאים), ולכן זהו אות של רמאות.