ד"ר אורן חסון:  יחסים, זוגיות, שפת-גוף, תקשורת בין-אישית


 

האוניברסיטה העברית

החוג לעיתונאות ולתקשורת

קורס: האבולוציה של התקשורת הבין-אישית

לוח הרצאה מספר 5

לדף תוכן הקורס

 

תקשורת סימבולית: מערכת שצומחת רק מתוך קיום שיתוף פעולה.

 

השפה האנושית

 

איך מזהים אמת ושקר, ולמה זה כל כך קשה?

 

אות סימבולי (symbol)

הגדרה: אות שאין קשר הכרחי בינו לבין המידע שהוא מוסיף או גורע.

1. לכן הוא סימבולי: הוא רק מסמל אותו.

2. האות מבוסס על הסכמה בין נותן האות לבין מקבלו, על התוכן שהוא מייצג.

3. ההסכמה יכולה להיות תרבותית (כמו השפה של האדם), או אבולוציונית (למשל: קרדינל, דבורת הדבש).

דוגמאות אבולוציוניות:

צילום: קרדינל.

וידיאו: דבורת הדבש.

לשים לב: שתי הדוגמאות אינן מעידות על אינטליגנציה גבוהה. מדובר באות ובקבלתו, שניהם עוברים בגנים.

 

תקשורת סימבולית תרבותית:

תרבותית:

וידיאו: הזוג קלוג.

וידיאו: השימפנזה וואשו, הגורילה קוקו.

 

באדם: יכולת תורשתית קדומה למדי

א.      מחיר: המבנה – יכולת הדיבור. בגיל שנה ושמונה חודשים קופסת הקול יורדת, וגדל הסיכון לחנק.

ב.      חשיבה סימבולית (מופשטת) מאפשרת לנו יכולת תכנון וארגון מחשבה מורכבים.

ג.       הבניית חוקי מבנה לשוני אוניברסליים, בחיוט הנוירוביולוגי שלנו (חומסקי).

ד.      לכן: התמונה הכוללת היא של יכולת תורשתית מורכבת (הרבה תכונות), ולכן קדומה למדי.

 

מנקודת מבט אבולוציונית

יתרון: העברת מידע מהיר שמאפשר שיתוף פעולה.

חסרון: בעיה באמינות. קל לשקר, כאשר יש קונפליקט של אינטרסים בין נותן האות למקבלו.

 

ניתוח המודל של סר פיליפ סידני (Maynard Smith)

הנחות המודל של מיינרד סמית':

  1. אינטרס לבעל הטובין – לשמר את נותן האות.

  2. לבעל הטובין יש גם אינטרסים אחרים (למשל, לשמר את עצמו).

  3. לנותן האות יכולים להיות אינטרסים דומים או שונים מאלו של בעל הטובין.

  4. אין לנותן הטובין דרך להעריך את הצורך האמיתי של נותן האות, אלא דרך האות.

  5. לפיכך, האות הוא "מפעיל": כלומר, כאשר האות ניתן, במערכת מתפקדת, בעל הטובין מגיב תמיד.

 

מסקנות המודל:

1.      אם אין קונפליקט בין השניים (ולכן לנותן האות אין אינטרס לשקר) המערכת תהיה יציבה ולא יהיו בה שקרים. כלומר, כל אות שיינתן כאות של צורך, יתקבל על-ידי המגיב, וילווה בנתינה.

2.      אם קיים קונפליקט חלקי, כלומר, כאשר לפעמים כדאי למגיב להגיב ולפעמים לא, קיימת אפשרות שבמצבים מסויימים נותן האות ישקר (כלומר, ישתמש באות כאשר לנותן האות לא כדאי לתת אותו.

א.      במקרה כזה, המערכת תהיה יציבה אך ורק אם האות יעלה משהו לנותן האות.

ב.      ככל שהקונפליקט בין השניים גדול יותר, כך גבוה יותר צריך להיות המחיר של האות לנותן האות, כדי שהמערכת תשמור על יציבות.

 

אז מה בין סר פיליפ סידני לתקשורת הסימבולית?

אבחנות:

         האותות בתקשורת הסימבולית הן, באופן מעשי, חסרות מחיר.

         בתקשורת האנושית, פעמים רבות יש קונפליקט

מסקנה:

         משהו בהנחות המודל לא מתאים לתקשורת הסימבולית.

 

חלוקה של אותות

אותות מפעילים: אותות שנוכחותם ועוצמתם מפעילה תגובה באופן אוטומטי (בין אם התגובה תורשתית, ובין אם היא מותנית).

אותות מצביעים: אותות שמבליטים (או מסתירים) סימן או אות, אשר הם שמפעילים את מקבל האות.

 

שקופית: איורים מתוך ספר על שפת-גוף. טענה – "אנשים המשקרים, בדרך כלל יתחילו לנגוע בפניהם ובראשם. מקורה של מחוות הנגיעה באף הוא בכיסוי הפה, על מנת למנוע את יציאת המילים המטעות."

 

מרוויחים ומפסידים בשקר ואמת

 

באדום: קונפליקט

נותן האות

מקבל האות

זיהוי "שקר", כאשר שקר

(hit)

בול

-
+

זיהוי "אמת", כאשר אמת

(correct rejection)

דחייה מוצדקת

+
+

זיהוי "אמת", כאשר שקר

(miss)

פספוס

+
-

זיהוי "שקר", כאשר אמת

(false alarm)

אזעקת שווא

-
-

 

תוצאה של הקונפליקט: חוסר דיוק בזיהוי השקר

1.      כי יש תחרות ("מרוץ חימוש אבולוציוני") בין היכולת לשקר לבין היכולת לזהות שקר, ולכן ישנם שוליים של טעות שאי אפשר יהיה להמנע מהם.

2.      כי בזיהוי השקר, קיים סיכון של אזעקת שווא (זיהוי "שקר" כאשר "אמת"), וגם לזה יש מחיר. כלומר, מידת הזהירות מתבקשת. גם בגלל זה אי אפשר להמנע משוליים של טעות.

3.      כי אנחנו בנויים להגדיל את תוחלת הרווח ולהקטין את תוחלת ההפסד, ולא "לזהות שקר".

 

Signal detection theory:

ראו הדגמה בקישור כאן.

למי שמעוניין בהכרות בסיסית עם הכלי התאורטי הזה, תמצאו אותה כאן.

 

וידיאו: ג'וני פר פליי, מהשרדות.

 

 

 

   

 

 

 0506-000083 ,03-6476074, גד

  do@orenhasson.com