1.
רגשות כמניעים, בצד ההגיון.
2.
אהבה, ויחסים שבין המינים: מה אומר
ההגיון האבולוציוני, והיכן אנחנו ביחס לכלל עולם החי?
הררכיה של רגשות
(תוצאות):
להמנע בעתיד
(גברים: השפלה ודכאון).
רוצים לאורך זמן
(שלווה ואושר. גאווה על השגים, ועל השגים של ילדים: יותר לגברים)
רוצים לשבוע הקרוב
(אושר, גאווה על השגים, שלווה)
הררכיה של רגשות:
הכי משמעותי עד כה (שילוב של עוצמה ושל תדירות)
אהבה
איך מזהים את
האהבה?
-
תכנון העתיד ביחד.
-
שמירה על כבוד הדדי, הערכה
הדדית ואותות של חיבה והערכה, גם במצבי לחץ, ועוד יותר – בפומבי,
בחברה.
-
הקדשת מחשבה כשנמצאים
רחוק.
-
סגירת אופציות נוספות
(בלעדיות, הקדשת זמן, הצהרות פומביות).
-
ואינטימיות מינית?
ç
מחוייבות
וידיאו:
האלי ברי זוכה באוסקר.
הבסיס הביולוגי
ליחסים שבין המינים
מיינרד
סמית': סקס ורבייה הם שני תהליכים הפוכים זה לזה...
בתמורה
לויתור על חצי מהגנים, מקבלות הנקבות:
א. שונות
גנטית.
ב. אפשרות
לבחור "שכנות טובה" לגנים שנשארים.
ג. אפשרויות
תיקון מבני.
ד. שותף בעל
אינטרסים.
ביצית גדולה
משמעותית מהזרע: נקבות מגבילות את רביית הזכרים.
זכרים מתחרים על נקבות.
נקבות בררניות יותר.
זכרים מחזרים אחרי נקבות.
תחרות בין
זכרים יוצרת גם מאבק אסטרטגיות בין זכרים לנקבות, שבו כולם מפסידים:
הצורך של
תחרותיות בין זכרים מחד, לבין איזון בנקבות בין שני סוגים של אי פוריות, מאידך
(פוליספרמיה, כאשר יותר מזרע אחד חודר לביצית; ואוליגוספרמיה, מיעוט תאי זרע
ליד הביצית) גורם להגדלת המחסומים של הנקבה.
מערכות
רבייה
מתירנות:
כולם מזדווגים עם כולם. אין קשר הכרחי בין זכר לנקבה. אם יש מי שמטפל
בצאצאים, זו הנקבה.
פוליגמיה
(i)
– פוליגיניה: זכר אחד עם כמה נקבות. לפעמים הוא רק שומר על "הרמון" של
נקבות, ולפעמים הוא מגן עבורן על משאבים, ולפעמים מסייע בטיפול בצאצאים.
פוליגמיה
(ii)
– פוליאנדריה: נקבה עם כמה זכרים, שמסייעים בגידול הצאצאים.
מונוגמיה:
זכר ונקבה נשארים ביחד ומגדלים צאצאים.
קבוצה:
עוד פרטים נוספים, קרובי משפחה או לא, מסייעים גם הם בגידול צאצאים (זנבנים,
לדוגמא, אבל גם זאבים, ועוד).
פוליגיניה:
|
מודל סף הפוליגיניה
(אוריאנס 1969):
|
 |
|
פוליגיניה במרמיטות:
|
 |
וידיאו:
אסטרטגיה של זכר, בחטפית שחורת עורף.