על האבולוציה של השפה, של אמת ושל שקר.

ייעוץ זוגי פסיכולוגיה אבולוציוניתאורן הוא מומחה לפסיכולוגיה אבולוציונית, ומשלב את הידע של תחום זה עם הפרקטיקה של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.
כאן תוכלו ללמוד מהי הפסיכולוגיה האבולוציונית.
טיפול CBTאורן נעזר בשיטות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שהוא טיפול ממוקד שהוכח כיעיל ביותר לחרדות, כעסים, אכזבות, קינאה, דיכאון ונפילות בתחושת ערך עצמי. טיפול בבית שלכםכן. זה אפשרי בהחלט.
באמצעים האלקטרוניים של היום, טיפול אצלכם בבית הוא לא רק אפשרי - לפעמים הוא אפילו עדיף.

אורן מסביר מתי זה כך ולמה.
טיפול זוגי ואישיטיפול זוגי ואישי בתל-אביב.
אורן נעזר באינטרנט כדי לטפל גם מרחוק - בישראלים בחו"ל או באלה המרוחקים מת"א. אורן מייעץ בהתנדבות בפורום "סטארמד" באינטרנט.
מה באתר?איך למצוא מה?

הסבר כללי על תוכן האתר, תפריט ימני עם קישורים חשובים נוספים, תאור מבנה האתר, והנחיות לחיפוש טיפול או מידע.
בתקשורתלשמוע ולראות את אורן בהופעותיו ברדיו ובטלויזיה.

כמו כן, קישורים או קטעים מתוך מאמרים וראיונות שנערכו עימו בעיתונות הכתובה והאינטרנטית.
מאמרים בעבריתמאמרים של אורן בעברית
בכתבי-עת למדע ועוד, על טיפול זוגי ופרטני, על שפת-גוף, הבנת האדם ופסיכולוגיה אבולוציונית, ועל ספר ילדים שכתב, עם איורים של הילה חבקין.
אקדמיה ומחקרמאמרים מדעיים על התנהגות בעלי-חיים ובני אדם. ביניהם מאמר של אורן על דמעות ובכי כתקשורת, ומאמר ב- Science בו נכתב על תרומתו של אורן להבנת התקשורת בעולם החי. שפת-גוףאורן הוא מומחה מן השורה הראשונה לתקשורת בין אישית ולשפת גוף.
אורן מסביר כאן את שפת הגוף של האמת והשקר, ואת האמת והשקר על שפת הגוף .
מי אני?אורן הוא מומחה וחוקר תקשורת בין-אישית, מומחה לפסיכולוגיה אבולוציונית, ומטפל קוגניטיבי התנהגותי.
אורן עשה דוקטורט על התקשורת והחיזור בעולם החי.
למפת הגעה             טלפון:    050-6000083

כתובת:   פנחס רוזן 22,
               שיכון דן, תל-אביב
הקישו למפת הגעה וחנייה, דואר אלקטרוני ופרטי קשר נוספים...

מאמר מאת ד"ר אורן חסון: האמת והשקר ביד הלשון.

המאמר שלהלן פורסם בכתב-העת למדע פופולרי גליליאו, 1999, מרץ: 40-45.

על מותר האדם וחרב הפיפיות שלו גם יחד – השפה האנושית. אין קשר הכרחי בין מילים לבין התוכן שלהן, ובכל זאת אנחנו מסוגלים להעביר שיחה של שעות ללא דבר שקר אחד, וקשה לנו להעביר שיחה של רבע שעה שהיא כולה שקר. כיצד יכלה האבולוציה להוביל אותנו בעת ובעונה אחת לכלי תקשורת שאין קל ממנו, לכאורה, להוביל לניצול ומניפולציות, ובאותה עת למנוע אותנו מלהשתמש בכלי הזה במלוא היכולת? מה בכל זאת אמין בה, כבכל שפת-גוף "נורמלית"?

יש משהו מיוחד בשפה האנושית. מחד, יש בה תכלית, ואנחנו מעבירים בעזרתה מידע במהירות וביעילות. מאידך, יש בה יופי פואטי נשגב המאפשר, במילים בודדות, לתאר הרים מושלגים הפולחים חשרות עננים כהים, זריחות צוננות מעל אגמים מהבילים, שני עלים בכתום-צהוב הצונחים-מתנודדים זה סביב זה, כלולינים עייפים, בדרכם האיטית מראש עץ הדולב הזקן אל גג המכונית השחורה-מבריקה שמתחת, או את העלבון הצורב שהרגשנו עם הגילוי הראשון של בגידה, של שקר, מפיו של זה אשר נתנו בו אמון. שום חיה אחרת על-פני כדור-הארץ אינה מסוגלת להשתמש ב"שפה" באופן נרחב כל כך. השפה האנושית, אולי יותר מכל תכונה אחרת, היא הבסיס למה שאנו נוטים לקרוא: "מותר האדם". כל ההבדלים הנוספים בינינו לבין בעלי-חיים אחרים, כמו הכרה מוסרית (הכרה, ולא התנהגות "מוסרית" הקיימת, לכאורה, בבעלי-חיים רבים), אמונה, דת, פילוסופיה, כולם מבוססים על השפה. על היכולת שלנו לתאר תופעות, עצמים, מושגים ורגשות בעזרת אותות מוסכמים. אותות מוסכמים אלה יכולים להיות מילים, המבוטאות בכתב ובקול, ציורים, ואפילו אותות והבעות הניתנים בעזרת הפנים, הידיים ותנוחות הגוף. המשותף להם הוא אחד: אין קשר הכרחי בינם לבין המידע אותו הם מייצגים, והם נקבעים שרירותית כסימן מוסכם הן על מקבל האות והן על נותנו. אותות כאלה מוגדרים כ"סמלים" (symbols), ואוסף כלל הסמלים המשמשים כתקשורת בתרבות מסויימת, קרוי "שפה סימבולית" (כלומר, של סמלים). עצם קיום השפות הרבות בתרבות האנושית, זו בצד זו, מעיד על מידת השרירותיות של השפה, וגם על גמישותה של החשיבה הסימבולית.

בשרירותיות הזו של בחירת המילים, ובהעדר הקשר ההכרחי בין הצורה לבין התוכן, טמונים כוחה של השפה האנושית להעביר מידע, אבל גם חולשתה. מחד, שפה סימבולית יעילה מאד בהעברת מידע, ומאידך, אין קל מלהשתמש במילים כדי לומר דבר שקר. והנה, למרות הקלות הבלתי נסבלת הזו של מלאכת השקר, אנחנו משקרים כל כך מעט. לא, לא טעיתי. אנחנו משקרים מעט. הרבה פחות ממה שהיינו יכולים. היזכרו לרגע בשיחה הארוכה האחרונה שניהלתם. כמה מתוכה היה שקר? אנחנו מסוגלים להעביר שיחה של שעות ללא דבר שקר אחד. קשה לנו להעביר שיחה של רבע שעה שהיא כולה שקר. כיצד יכלה האבולוציה להוביל אותנו בעת ובעונה אחת לכלי תקשורת שאין קל ממנו, לכאורה, להוביל לניצול ומניפולציות, ובאותה עת למנוע אותנו מלהשתמש בכלי הזה במלוא היכולת?

מפלי הניאגרה

כדי להבין זאת, אולי מוטב שנקדים לבחון, בקווים כלליים, את ההבדלים שבין התקשורת האנושית לבין זו של בעלי-חיים אחרים. ההבדל הבולט הראשון הוא ששפה סימבולית כמעט ולא קיימת בטבע. למעשה, מדוייק יותר לומר ששפה סימבולית מורכבת לא קיימת בטבע, ושרק מספר קטן מאד של מחקרים מצביע על שימוש כלשהו בסמלים. המפורסם שבהם הוא שפת הריקוד של הדבורים. דבורים, בשובן מהשטח, מעבירות מידע לדבורים אחרות בעזרת אותות אנלוגיים מוסכמים (זוית ועוצמת ריקוד) על מיקום פרחים ואיכות הצוף. דבר זה מצביע על כך שאין צורך באינטלגנציה יתרה כדי לפתח שפה סימבולית. די בהתפתחות של אותות, ושל תגובות לאותות, כאשר שניהם עוברים בתורשה בעזרת הגנים, כדי ליצור תקשורת סימבולית. תקשורת סימבולית מסוג זה היא נדירה בטבע, וברגיל, בעלי-החיים מתקשרים ביניהם באופן אחר. לפני שנשאל כיצד הם עושים זאת, מוטב אולי לבחון קודם מהו המידע העובר בתקשורת בעלי-חיים.

ריקוד הדבורים
(ריקוד הדבורים)

התקשורת הלא סימבולית

רוב מערכות התקשורת בטבע מבוססות על בחירה. נקבות בוחרות בזכרים ולעתים גם להפך, טורפים בוחרים טרף, מתחרים בוחרים את היריבים אשר מהם ינסו לגזול משאבים וכדומה. כדי לבחור נכון, נקבות זקוקות למידע על כישוריו הפיזיים של הזכר ועל המשאבים שיש לו, טורף זקוק למידע על בריאותו של הטרף ועל מידת ערנותו, ומתחרה על עוצמתו הפיזית של יריבו. כל הבחירות האלו נעשות לפי תכונות של הפרטים השונים (אינדיבידואלים) מהם בוחר הבוחר את בן-הזוג/טרף/יריב הפוטנציאלי שלו. זהו מידע שניתן לאסוף גם ללא תקשורת, ואשר קשור פיזית לאותם פרטים אשר מביניהם נעשית הבחירה. לנבחרים הפוטנציאלים יש אינטרס מובהק בתהליך הבחירה. לעתים הם מרוויחים מכך שלא ייראו כלל, או שיזוהו לא נכון. במקרים שכאלה מפתחת האבולוציה הסוואה או חקיינות, אשר שניהם מהווים אותות תקשורתיים של רמאות (ראו מסגרת). במקרים אחרים היתרון נובע דווקא מהיכולת להתבלט ולהיות מזוהים נכון לפי המין הביולוגי או הזוויג (זכר/נקבה). אלה יכולים לפתח אותות פשוטים של הבלטה או זיהוי. בנוסף לאותות אלה, שהם פשוטים, יחסית, הקשורים לזיהוי וגילוי, כמעט כל האותות האחרים בטבע קשורים להערכה של איכות זו או אחרת, ומטרתם להשפיע על הבחירה לטובת נותני האות. במערכות אלו יש יתרון בולט לזכרים מוצלחים להראות שהם באמת מוצלחים, לטרף ערני ובריא להבליט את תכונותיו אלו, וליריב חזק להבליט את יכולתו, עוד בטרם קרב. לו היו בעלי-החיים משתמשים במקרים כאלה באותות מוסכמים, היתה הדרך פרוצה לכל שרלטן. הברירה הטבעית היתה קוטלת כל בחירה לפי אותות כאלה בעודה באיבה, משום שהנבחרים הפוטנציאלים היו יכולים ליצור שפע של אותות זולים (כמו מילים), ללא הגבלה, והבוחרים, אם היו נענים לאותות כאלה, היו טועים בבחירתם. ההענות לאותות אלה היתה נעלמת, ואתה היתרון לאותות עצמם. מערכת תקשורת כזו היא, לכן, בלתי יציבה, ותתמוטט עד מהרה.

אמינות בתקשורת: יש שתי דרכים נפוצות בהם ניתן לפתח אותות הקשורים להערכת טיב, כך שהם ישארו אמינים. האחת היא על-ידי פיתוח אותות שיוכלו להינתן רק על-ידי מי שיש לו האיכות המבוקשת, והשניה היא על-ידי הבלטה של סממנים של איכות/עירנות/כח וזריזות שהבוחר יכול לזהות ממילא, אם כי באופן לא מדויק. טיפוס האותות הראשון נקרא "הכבדה".

אמינות אות זה מבוססת על הטענה שכאשר אות מכביד על יכולתו של הפרט, אזי מי שיוכל להשקיע יותר באות הוא רק מי שיכולתו הראשונית גבוהה יותר. וכך, רק טווס שמבנהו חזק, והוא יכול להימלט מטורפים, יוכל לפתח זנב ארוך כדי למשוך נקבות. זכר חלש יותר, אם יגדל זנב ארוך, יפסיד במאבק ההישרדות שלו יותר מאשר ירוויח בתחרות על הנקבות. לפיכך, הברירה הטבעית יצרה מנגנון המתאים לכל זכר את אורך הזנב המתאים ליכולתו הוא. באופן דומה, זכר של ציפור שאסף מזון רב בטרם עבר לילה קריר (קצב חילוף החומרים של ציפורים קטנות גבוה מאד, ואבדן השומן בלילה הוא לעתים קרובות מאד משמעותי), יוכל, בקומו בבוקר, בטרם שהתחיל לאכול, לשיר יותר זמן מאשר זכר שאסף פחות מזון ערב קודם. באופן דומה, אדם עשיר יותר יוכל להרשות לעצמו לקנות מכונית יוקרתית יותר מאשר אדם שמשאביו מועטים יותר (הכוונה למקרים בהם פרסום היוקרה והמעמד משחקים גם הם תפקיד בבחירת המכונית, למרות שמכונית יקרה פחות יכולה להיות יעילה באותה מידה; במקרה זה, השקעת היתר במכונית, לצורך פרסומת, היא אות תקשורתי). אותות מסוג זה ניתן לכנות בשם "מפעילים", משום שהם כשלעצמם נותנים מידע על איכות הפרט, ומשפיעים ישירות על בחירתו או אי בחירתו על-ידי הבוחר (בן/בת זוג, טורף, מתחרה וכדומה).

peacock and a fancy car

את האותות מהטיפוס השני ניתן לכנות "מצביעים", משום שהם רק מצביעים ומבליטים סממנים של האיכות הנדרשת, והמידע על האיכות המבוקשת אינו טמון בהם עצמם. כזו היא למשל פרישתו לראווה של הזנב על-ידי הטווס בעת החיזור.

הפרישה עצמה היא אות, משום שהיא התפתחה אך ורק כדי לשנות את המידע של הנקבה, גם אם המידע אינו טמון בעצם הפרישה, אלא בזנב עצמו. באופן דומה, בגד שהוא צמוד לגוף, הוא אות המבליט את מבנה הגוף. בתהליך הבחירה הזוגית שלנו, הבגד הצמוד עצמו, לרוב, אינו המידע הרלוונטי אלא רק מצביע, המבליט את מבנה הגוף. ניתן לזהות כמה סוגים מצביעים, ולא ניכנס לזה כאן. עם זאת, שני סוגי האותות שהזכרתי כאן, פרישת הזנב לראווה והבגד הצמוד הם אותות הקרויים מגברים (amplifiers). הם מבליטים מידע שניתן לראות גם ללא האות, באופן המסייע רק לבעלי האיכות הגבוהה (זנב ארוך וללא פגמים, וגוף מושך), בעוד שבעלי האיכות הנמוכה (זנב פגום ובעלי גוף שאינו מושך) מפסידים מתוספת המידע הזו. נקודה ישראלית מעניינת כאן, אגב, היא שמנגנון ההכבדה תואר על-ידי פרופ' אמוץ זהבי מאוניברסיטת תל-אביב, והמגברים הוגדרו ותוארו במודלים על-ידי מחבר מאמר זה.

אם כן, התקשורת בטבע מבוססת בעיקרה על אותות שאינם אותות מוסכמים. למעשה, כך גם התקשורת המבוססת על בחירה בין בני אדם. אנחנו בוחרים בני-זוג ובנות-זוג לפי תכונותיהם החיצוניות, לפי המשאבים שיש או שאין להם, לפי תכונות האופי שלהם ולפי הסטאטוס החברתי שלהם. מה תפקיד התקשורת המילולית אם כך? במשך מספר שנים סובבתי בקרבת התשובה הנכונה לכך, אך היא נראתה לי מלאה רק לאחר שקראתי מודל שנכתב על-ידי התאורטיקן ג'והן מיינרד סמית, מאוניברסיטת ססקס באנגליה. המודל לא נכתב לצורך הבנת התקשורת הסימבולית, אבל, מבלי משים, הוא נתן כלי בידי לתת תשובה שהיא, לטעמי, הקרובה ביותר להבנת האבולוציה של השפה האנושית.

המודל של סר פיליפ סידני

מיינרד סמית קרא למודל שלו על שמו של חייל ומשורר אנגלי ידוע, סר פיליפ סידני, שחי במחצית השניה של המאה השש-עשרה. בהיותו בשדה הקרב בזטפן, ספרד, בגיל 32, נפצע סר פיליפ סידני פצעים אנושים, מהם מת מאוחר יותר. המסורת מספרת שבהיותו פצוע הושיט סיר פיליפ סידני את מימיית המים שלו לחייל אחר באומרו: "קח, הצרכים שלך גדולים משלי." מיינרד סמית בנה מודל המבוסס על טכניקה מתמטית ושמה "תורת המשחקים". טכניקה זו מחפשת, במערכת בה יש למשתתפים בה כמה אסטרטגיות חילופיות, אסטרטגיות אשר יצרו מצב יציב, ואשר בו כל משתתף אשר ישנה את האסטרטגיה שלו, יפסיד.

הגדרות
תקשורת: מעבר של אות או אותות מפרט אחד לאחר.
אות (signal):תכונה שהיתרון האבולוציוני שלה נובע אך ורק מכך שהיא משנה את התנהגותם של פרטים אחרים, דרך שינוי הידע שלהם.
אות אמין: אות שמגדיל את הידע של מקבל האות, ובהתאם לכך תגובתו "נכונה", ומועילה לו (במושגים ביולוגיים: השרדות ורביה).
אות של רמאות: אות שמקטין את הידע של מקבל האות, ובהתאם לכך תגובתו "לא נכונה", ומזיקה לו (במושגים ביולוגיים: השרדות ורביה).
הכבדה (handicap): אות אמין, שבגלל המחיר הטמון בהשקעה בו, פרטים שאיכותם גבוהה יוכלו להשקיע בו יותר, ופרטים שאיכותם נמוכה, ישקיעו בו פחות.
מגבר (amplifier): תכונה המבליטה הבדלים בתכונות שהן מבוקשות על-ידי המגיבים, כך שהרווח הצפוי מהמגיבים גדל אם התכונה המבוקשת היא באיכות גבוהה, וקטן, אם היא באיכות נמוכה. האמינות נשמרת בגלל המבנה המיוחד של האות, המבליט את התכונה המבוקשת, לא בגלל ההשקעה בו.

מצב כזה אמור לתאר את ההתנהגות המוצלחת ביותר לכל משתתף במערכת השומרת על יציבות לאורך זמן. לאסטרטגיה כזו של משתתף, שהיא יציבה אבולוציונית, קרא מיינרד סמית Evolutionary Stable Strategy, או ESS. במודל של סר פיליפ סידני, הניח מיינרד סמית שלסר פיליפ סידני (או "המגיב") יש אינטרס כלשהו לשמר את החייל (או "נותן האות"). האינטרס המשותף הזה, ולא משנה מה הסיבה לו, חיוני לצורך העניין. יחד עם זאת, ההנחה היא שבעל "הטובין" (המימיה), אינו אלטרואיסט, ויש לו גם אינטרסים אחרים (למשל, שימור עצמי). לכן, הוא יתן את הטובין לנזקק, נותן האות, רק אם נותן האות זקוק לכך באמת, ובמידה הנדרשת כדי שלבעל הטובין יהיה אכן כדאי לתת לו את הטובין. ההנחה במודל היא שלמגיב אין דרך להעריך את הצורך האמיתי של נותן האות אלא דרך אות תקשורתי (למשל, להגיד "אני צמא"). המסקנות של ניתוח המודל הן כדלהלן:

  1. אם אין קונפליקט בין השניים, שהוא מצב שבו לנותן האות אין אינטרס לשקר, אזי המערכת תהיה יציבה, ולא יהיו בה שקרים. כלומר, כל אות שרירותי ומוסכם על השניים, תמיד יתקבל על ידי המגיב, וילווה בנתינה. אם נשליך מכאן למצב בטבע, נוכל לראות שהעדר מוחלט של קונפליקט קיים, למשל, בין הורים לצאצאים, כאשר מתקרב טורף. סימן אזהרה "מוסכם" (אבולוציונית) שיתנו ההורים, יתקבל אוטומטית על ידי המגיבים, שהם הצאצאים, ותגובתם הטבעית תהיה בריחה והסתתרות. הרווח של הצאצאים, במקרה כזה, הוא גם הרווח של ההורים, ואין להורים כל סיבה לשקר, כלומר לתת את האות ללא צורך.
  2. אם קיים קונפליקט חלקי, כלומר, כאשר לפעמים כדאי למגיב להגיב ולפעמים לא, קיימת אפשרות שבמצבים מסוימים נותן האות ישקר. כלומר, ישתמש באות כאשר, מנקודת מבטו של המגיב, לא מגיע לנותן האות לקבל את הטובין. במקרה כזה, המערכת תהיה יציבה אך ורק אם האות עולה משהו לנותן האות (במונח "מערכת יציבה" הכוונה למצב היציב שבו יש תקשורת, כלומר, שהאות קיים, והמגיב מגיב באופן המועיל לנותן האות; המצב בו אין אות ואין תגובה יכול להיות יציב, אבל הוא פחות מעניין). יותר מכך, ככל שהקונפליקט בין השניים גדול יותר, כך גבוה יותר צריך להיות המחיר של האות לנותן האות, כדי שהמערכת תשמור על יציבות. כלומר, המצב היציב, אשר בו נותן האות באמת יתן אותו רק כאשר הוא זקוק לטובין, הוא כאשר נותן האות משקיע באות, לפי מידת הצורך שלו בטובין.

אם כי מיינרד סמית לא מסביר זאת במאמר שלו, ניתן לראות די בנקל מה שומר על יציבות המערכת. כאשר אין לנותן האות צורך בטובין, אין לו גם רווח ממנו. לפיכך, אפילו השקעה קטנה באות איננה כדאית. אם יש צורך בקבלת הטובין, אז מחיר כלשהו, אבל לא גבוה מדי, יהיה סביר וכדאי, אם יוביל לקבלת הטובין מידי המגיב. ניתן בקלות לראות מכך שככל שהצורך של נותן האות בטובין גדול יותר, כך גם כדאית יותר ההשקעה שלו באות. באופן דומה, ככל שהאפשרות של קונפליקט בין המגיב לבין נותן האות גדולה יותר, ולכן גם שהאפשרות לרמאות מצד נותן האות גבוהה יותר, כך גם המגיב יגיב רק כאשר נותן האות ישקיע יותר משאבים באות.

סר פיליפ סידני

(תמונתו של סר פיליפ סידני סופקה באדיבות History Heritage)

ההשלכה הראשונית המעניינת כאן היא שבניגוד להכבדה אותה הזכרתי קודם, ואשר היא מקשה בדיוק על התכונה אותה רוצים לפרסם (זנב ארוך, המקטין את היכולת לברוח מטורפים, מפרסם יכולת בריחה מטורפים, מכונית יוקרתית המכבידה על הכיס, מפרסמת אך ורק יכולת כלכלית וכדומה), מדובר כאן באות כללי, של צורך. הסיבה לכך היא שאות אינו יכול להקטין צורך כדי לפרסם אותו. לו היה הדבר אפשרי, אולי לא היה כלל צורך בטובין. במקרה זה, לכן, כל אות שיש לו מחיר יהיה יעיל, ולא חשוב על חשבון איזו איכות הוא בא. פיתוח של מודל זה, כמו גם של מודלים דומים אחרים, מסביר, למשל, את התקשורת בין גוזלים בקן להוריהם (הקונפליקט קיים כאשר אין די מזון, מצב נורמלי בקני צפורים, המכריח את ההורים להחליט את מי כדאי להם להאכיל קודם).

התקשורת הסימבולית

ההשלכה המעניינת השניה היא על התקשורת האנושית. הלא אנחנו יודעים שקונפליקט בין אנשים המתקשרים זה עם זה הוא דבר נפוץ למדי. ובכל זאת, התקשורת המילולית שלנו היא חסרת מחיר בסיסי. כלומר, מחיר המילים הוא אפסי ביחס לשכיחות המקרים בהם צפויה רמאות. אם כן, או שהמודל הקרוי על שמו של סר פיליפ סידני אינו נכון, או שמשהו בהנחות היסוד שלו אינו מתאים לתקשורת האנושית. ובכן, מיינרד סמית ניתח נכון את המודל שבנה. זהו מודל ידוע שכבר עבר ניתוחים שונים. הרבה יותר סביר, לכן, שמשהו בתקשורת האנושית חריג ושונה מהנחות היסוד של מודל סיר פיליפ סידני. מכיוון שהבנת התקשורת האנושית העסיקה אותי עוד קודם לכן, זיהיתי מיד את הסתירה שבין מסקנותיו של המודל לבין עצם קיום השפה האנושית. בעקבות כך היה לי קל, עם סיום קריאת המודל, להסתיע בו כדי לחדד את הבנתי ולהציג גם את הפתרון (פתרון זה פרסמתי ב-1997 כחלק ממאמר מדעי כללי על תקשורת). מתברר שהתשובה נעוצה באופן שבו אנחנו מגיבים לתקשורת המילולית.

תארו לעצמכם זוג, גבר ואשה, היוצאים לטיול לאורך שפת-הים. הגבר מתבונן בים, או משים עצמו מתבונן בו, ואומר לאשה: "תראי, תראי איזו שקיעה יפה!" בת הזוג שלו יכולה שלא להגיב כלל (למשל, אם היא לא מעוניינת בגבר, או אם זו בכלל שעת צהריים), או יכולה להתמוסס בזרועותיו עוד בטרם תביט בשמש, כי כך היא רוצה בגלל עניינים שאינם קשורים בשקיעה, או להביט בשקיעה ואז להתמוסס בזרועותיו, אם השקיעה באמת מיוחדת. כלומר, ברצותה, היא תאמין לו, וברצותה, תבדוק את דבריו. ואם נפרש את הדברים במונחים של תקשורת, היא יכולה להתיחס אל המלים שלו כאל "מפעילים" או כאל "מצביעים", כרצונה. וזה בדיוק היחוד של השפה האנושית. כאשר אנחנו מקבלים מידע מילולי, אנחנו לפעמים מאמינים ומקבלים אותו כפי שהוא (ומגיבים בהתאם), ולפעמים בודקים אותו בטרם תגובה.

מתי תקשורת סימבולית עובדת?

אם כן, בניגוד לתקשורת הכללית בטבע, שם אותות משמשים או כמפעילים או כמצביעים, אנחנו משתמשים באותות המוסכמים לפעמים כמפעילים ולפעמים כמצביעים. הנטיה שלנו להתיחס אליהם כאל מפעילים תגדל כאשר מחיר הטעות שנעשה, אם נגיב כאשר הוטעינו, קטן, כאשר הרווח הצפוי מתגובה, אם היא במקום, גבוה, כאשר האמון בנותן האות גדול וכאשר מחיר בדיקת העובדות לאשורן גם הוא גדול.

ככל שהמחיר של תגובה לא מתאימה גדול יותר, הרווח הצפוי מתגובה, אם היא במקומה, קטן יותר, מחיר הבדיקה קטן יותר, והאמון בנותן האות גם הוא קטן יותר (בגלל נסיון קודם, שמועות או העדר נסיון קודם כלשהו), כך תגדל הנטיה שלנו להתיחס את האות כאל מצביע, ולהחליט אם להגיב או לא רק לאחר מידע נוסף, או בכלל לא. בכך, יצרנו תקשורת שהיא חריגה בעולם החי. בעוד שאותות של הכבדה או מגברים מטילים את חובת ההוכחה של האמינות בתקשורת בטבע על נותן האות, התקשורת הסימבולית שלנו הסיטה את חובת ההוכחה על מקבל האות. עליו מוטל הצורך לבדוק את המידע בטרם יגיב.

מדוע בכל זאת התפתחה שפה סימבולית עשירה רק אצלנו? כנראה משום שהצורך ללמוד על הסביבה מנסיונם ומזכרונם של פרטים (אינדיבידואלים) אחרים הפך להיות חשוב יותר מאשר בבעלי-חיים אחרים, ומשום הצורך ביצירת שיתוף פעולה מורכב לצרכים של ציד, הגנה והתקפה. בהתאם, סוג המידע העובר בין בני-אדם אינו כולל רק מידע הקשור לבחירת בני זוג או יריבים, אלא גם מידע תרבותי נרחב, תכנון משותף ושיתוף פעולה חברתי. אלה אינם יכולים להעשות באותם כלים הקיימים ביתר אמצעי התקשורת בטבע. כמו במודל סר פיליפ סידני, אנחנו מצויים במערכת המבוססת על שיתוף פעולה בין המתקשרים. לולא היה כדאי גם לנותן האות לומר אמת בחלק גדול של המקרים, לא היתה התקשורת הסימבולית מתפתחת.

נטל ההוכחה, שעבר למקבל האות, יצר מצב מעניין. כאשר אנחנו מקבלים מידע, אנחנו, במודע או שלא במודע, קודם כל בודקים אותו. אנחנו בוחנים אותו לא רק לאור נסיוננו עם מוסר המידע, אלא בוחנים בשבע עיניים את העקביות של המידע הזה עם מידע אחר שיש לנו, בין אם למדנו אותו לבדנו, בין אם למדנו אותו מאחרים, ובין אם קבלנו אותו ממוסר המידע עצמו, בזמן כלשהו בעבר. אלא שכך עושים לא רק אנחנו, אלא גם כל מי שאנחנו מדברים איתו, מה שמצריך אותנו להיות מודעים למה שאנחנו מספרים לאחרים. ולכן, אנחנו יכולים לדבר שעות עם אנשים ולומר אמת ללא מאמץ (אלא אם יש לנו אינטרס להסתיר אותה), מכיוון שבמקרים כאלה אנחנו אומרים את מה שאנחנו באמת זוכרים. לעומת זאת, כאשר אנחנו דוברים שקר, אנחנו מחויבים להעלות את רמת המודעות שלנו כדי לשמור על עקביות.

במצב זה אנחנו מדברים לא על דברים שחווינו ולמדנו, אלא על דברים שהמצאנו, ולכן אנחנו מחויבים לשמור על עקביות בתכנים לא רק עם מה שנאמר בעבר, וידוע למקבל המידע, אלא גם עם כל מה שיאמר מכאן והלאה. עובדה זו גורמת לכך שקשה לנו יותר לשקר מאשר לומר אמת, בעיקר כאשר אנחנו לא מורגלים בכך או כאשר אנחנו מדברים עם אנשים שהם קרובים לנו, ולכן גם חולקים אתנו ידע רב.

העלאת השקר לדרגה גבוהה יותר של מודעות היא היא הבסיס לתגובות הפיזיולוגיות אותן בודקות המכונות הקרויות "מכונות אמת" או "גלאי-שקר" (פוליגרף). גם אם תגובות והיסוסים מסוג זה אינם יכולים להתפס בעיניים ואזניים בלתי מיומנות, ובעיקר כאשר הם נעשים על-ידי אדם שהוא כן מיומן בשקר, הרי אלה יכולים להיקלט על-ידי אמצעים מכניים, הרגישים הרבה יותר מהחושים שלנו. יחד עם זאת, אלו יכולים להכשיל את הנבחן בשני מצבים. האחד, כאשר, מסיבות כלשהן, אדם מתרגש בעת מתן תשובה לשאלות מסוימות, גם אם נתן להן תשובות שהן אמת. המקרה השני הוא המקרה בו אדם מתרגל להיות מודע ולשמור על עקביות דבריו, בין אם הוא דובר אמת ובין אם לא, בגלל חשש שיאמר דבר שאסור עליו לפרסמו ברבים. במקרה כזה, ולפחות בנושאים מסוימים, הוא עלול להימצא דובר שקר גם כאשר אינו כזה. בתחילת השנה האזרחית של 1998 נתפסו שני אנשי מוסד בשווייץ. לאחר מכן סערה הארץ לשמע הטענה שהיתה הדלפה ממשרד ראש-הממשלה, אשר חיבלה בהחזרתם המידית של השניים. בבדיקה בגלאי-שקר, היחיד שנמצא בספק דובר אמת היה דובר ראש-הממשלה, שי בזק. קשה לי להאמין שדובר ראש-הממשלה באמת הדליף את המידע הזה. הרבה יותר קל לי להאמין שכאדם צעיר ולא מנוסה, אשר היה, מתוקף תפקידו, חשוף לעין-כל ועם זאת מחויב כל העת לשמור על מוצא פיו ועל עקביות דבריו, בין אם אלו נכונים ובין אם לאו, התקשה להיות חופשי בדוברו אמת, כאשר נתבקש לעשות כן. להרגל יש מחיר, ויתכן ששי בזק, אל מול גלאי-השקר, שילם אותו.

הכסות של השפה הסימבולית

אם כן, הסיבה שאנחנו לא משקרים כל כך הרבה, למרות שלכאורה קל לנו לעשות כן, נעוצה בכך שאנחנו גם בודקים זה את זה בשבע עיניים. ויחד עם זה, קרה לשפה היחודית שלנו, עם הזמן, משהו מאד מעניין. השפה האנושית הלכה והעשירה עד כדי-כך שקשה לאדם אחד להכיל את כולה, וכתוצאה מכך למדנו להשתמש בשפה ככלי המלמד אותנו על האדם, הרבה מעבר לתכנים המדויקים של אמירותיו.

שקרן, שקרן

דרך המבטא של האדם אנחנו לומדים על מוצאו, ובעזרת הדקדוק, התחביר ואוצר המילים שלו, אנחנו לומדים על יסודות השכלתו ועל יסודיותה. ולכן, כאשר גבר מחזר אחר אשה ואומר לה עד כמה הוא אוהב אותה, והיא נענית לו, לא תמיד היא נענית משום שהיא באמת מאמינה לתוכן של דבריו. לעתים קרובות היא נענית בשל האופן שבו הוא אומר אותם. כלומר, בגלל המידע שהיא מקבלת מכך על השכלתו, על האינטליגנציה שלו, ואפילו על אופיו. את כוונותיו יש לה אפשרות, לפעמים, לשנות מאוחר יותר. את אופיו, חינוכו והשכלתו, הרבה פחות. אנחנו משתמשים, אם כך, לא רק בתכנים הסימבוליים של השפה. אנחנו מתיחסים אליה כאל אבר שהוא חלק אינטגרלי של האדם, יותר כך אפילו מאשר הלבוש, לדוגמא, כדי לאסוף עליו מידע. וכך, באופן משני, סוגרת השפה מעגל, ונותנת לנו מידע על האדם באופן הדומה מאד לאופן בו אברים ואותות משמשים בעלי-חיים אחרים בתהליך הבחירה של בני-זוג ושל יריבים, כלומר, באופן שאינו סימבולי כלל וכלל, אלא כזה שיש לו קשר הכרחי למידע שאותו הוא נותן.

ספרות עליה מתבסס המאמר

אמוץ ואבישג זהבי, 1996. טווסים, אלטרואיזם ועקרון ההכבדה. הוצאת החברה להגנת הטבע.

Hasson O. 1997. Toward a general model of animal communication . Journal of Theoretical biology 185:139-156.

Maynard Smith J 1991. Honest signalling: The Philip Sidney game. Animal Behaviour 42: 1034-1035.

Maynard Smith J and DGC Harper 2003. Animal Signals. Oxford University Press.

ד"ר אורן חסון
טיפול זוגי ופרטני
יעוץ וטיפול CBT
תל-אביב

טלפון:
050-6000083

מייל:
oh.tipul@gmail.com

ד"ר אורן חסון יעזור לכם להחליט על הטיפול או הייעוץ המתאים לכם. טלפנו להתייעץ.
תוכלו גם לשלוח הודעת SMS או מייל, וד"ר אורן חסון יחזור אליכם בהקדם האפשרי.

פרסומים בעברית

טיפול זוגי: מאמרים מאמרים של ד"ר אורן חסון על זוגיות ויחסים אורן כתב מאמרים שעוסקים בנושאים שונים הקשורים לזוגיות. דף זה מציג רבים מהם, ועושה בהם סדר ענייני. מספר מאמרים עוסקים ומגדירים את ההבדלים שבין טיפול זוגי לייעוץ זוגי. שווה לדעת. תמצאו כאן גם סידרה של מאמרים שבה מסביר אורן איך ליישם עקרונות של חשיבה יצירתית-אמצאתית למען חיזוק הקשר הזוגי. עוד תמצאו בדף זה מאמרים שעוסקים בטיפוח הזוגיות בדרכים אחרות, וכאלה שדנים ומסבירים את המניעה והשיקום של קשיים, לעיתים בלתי צפויים, המגיעים מצד רגש הקינאה מחד, ומצד הבגידות שאינן מתגלות, מאידך. הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... מאמרים טיפוליים אחרים מאמרים של אורן על בחירות זוגיות, שפת גוף ואמנות הנאום אורן כתב מספר מאמרים באינטרנט הנוגעים להתנהלות ולתהלים האישיים, לבחירות הזוגיות שעושה האדם, להתמודדות, לשפת גוף ולפסיכולוגיה האבולוציונית. בין היתר, תמצאו כאן מאמר העוסק ביחסו של הגבר הנשוי לאשה האחרת, מאמר העוסק בהתנהלות מול גבר שהוא 'מאסטר במניפולציות' ובמסרים כפולים, , ומאמרים המסבירים בדמעות כתקשורת ואת שפת הגוף בדייטים או זו של פוליטיקאים. הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... חשיבה יצירתית בזוגיות מאמרים של אורן על שימושים של חשיבה יצירתית המצאתית-שיטתית לפתרון בעיות זוגיות אורן כתב במהלך השנים מאמרים על השימוש בחשיבה יצירתית המצאתית לפתרון בעיות וקשיים בחיי הזוגיות. אורן השתמש במאמרים שלו ברעיונות ידועים מתחום החשיבה האמצאתית השיטתית של גנריך אלטשולר, כי ניתן להפריד אותם למספר אלמנטים פשוטים. בסידרת המאמרים הזו מדגים אורן שימוש בדרכים שונות שבעזרתן אפשר להיות יצירתיים לפתרון בעיות בזוגיות, אבל גם מסביר את המכשולים הנפשיים והרגשיים שאולי מקשים עלינו להיות יצירתיים בזוגיות יותר מאשר בכל תחום אחר. הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... הפרעת קשב וריכוז מאמרים מקוריים ועידכוני מחקרים בנושאי הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיבות (ADHD) מחקרים מדעיים אינם נגישים לציבור, הן כי קשה להגיע אליהם, והן כי הידע הטכני הנדרש, שלא לדבר על האנגלית, מקשים על הבנתם. המאמרים שלהלן נכתבו לפירסום באתר זה כשרות למי שזקוק למידע בנושא הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. הוא כולל סקירה של הספרות המחקרית בנושא בשנות האלפיים, עד להשלמת כתיבת המאמרים. מתברר גם שבשנים האחרונות קרה דבר מעניין בשדה המחקר של הגנטיקה וההתנהגות. מחקרים בגנטיקה של הפרעת הקשב והריכוז הפכו להיות אחד התחומים שתורמים תרומה משמעותית ביותר להבנת ההשפעה הגנטית על עיצוב האישיות בבני אדם. איך זה קרה? מה המסקנות? - על כך, במאמרים. הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... מדע פופולרי מאמרי מדע פופולרי: האדם, הטבע, האקולוגיה, האבולוציה והאמונה. המאמרים השונים עוסקים במרחב שבין האדם לעצמו ובין האדם ולטבע. תמצאו כאן מאמרים שעסקו בנושאים שהם מתחומי המחקר של אורן, בין אם הסבר על מחקריו הוא ('האמת והשקר ביד הלשון') או ניתוח חדש של נתונים שלא פורסם במקום אחר ('הקשב שבעין'). בנוסף, יש שם מאמרים שנכתבו בהזמנה, כמו המאמר על הסרט 'כוכב הקופים' (המאמר: 'כוכב האדם'), או על הערכת הפסיכולוגיה כמדע ('האדם אינו אי'). ברובם יש התבוננות על האדם, התקשורת שלו, חשיבתו ואמונותיו (ובפרט ב-'האקולוגיה של אחרית הימים', ו-'האבולוציה של אלוהים' ואחרים). הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... על שפת הגוף האם אפשר לדעת מי דובר אמת ומי דובר שקר? האם ניתן לראות רגשות בעיניים?. ד"ר אורן חסון הוא מומחה מן השורה הראשונה לתקשורת בין-אישית ולשפת גוף. הוא כתב בנושא מספר מאמרים בספרות המדעית ובספרות הפופולרית, כמו על המרכיבים התקשורתיים של העין, על תקשורת של דמעות ובכי, ועל אמת ושקר. חלקם מובא כאן. הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... מאמרים מצולמים מאמרים שאורן צילם וכתב ל'מסע אחר' מזקני השבט אורן עסק בצילום, כאוטודידקט, שנים רבות. בעת לימודי הדוקטורט שלו באריזונה עבד גם כצלם עבור האוניברסיטה ועבור עיתון מקומי. כאיש טבע הוא יודע בדיוק למה לגשת ואיך, ומה הוא מצלם, וכמי שמתעניין באנשים, צילומי המסע שלו הם גם צילומים אנתרופולוגיים, אסתטיים וחקרניים כאחד. המאמרים שפורסמו ב'מסע אחר', בסוף שנות התשעים, עוסקים בנוף הפראי של הוואי - הרי הגעש והטבע שבהם, בכנסים טקסיים אינדיאניים - עולם שהולך ונטמע בתרבות המערבית, ברודיאו של המערב, של הלבנים, וגם בזה של האינדיאניים, ובאוזניים של ארנבות - האנטנות המשוכללות שנותנות מידע על קשב - הקשב של הארנבת. הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... ספר ילדים: מה זה חרוז? מה זה חרוז? ספר ילדים חדש של אורן, לגילאי 4 עד 104, מלווה באיוריה המופלאים של הילה חבקין. הספר, בהוצאת אבן חושן, זכה למילגה לעידוד פירסומו מאת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, תל-אביב, בתחום הספרות. הקישו על הפרפר מימין לפרטים נוספים... חריזה לילדים בגיל הרך חריזה נכונה לילדים בגיל הרך: חשיבות הצלילים ואוצר המילים חריזה לילדים בגיל הרך אינה דבר פשוט. אורן מנתח מחקרים המצביעים על כך שחריזה לגילאים אלה צריכה לקחת בחשבון את היכולת של ילדים בגילאים האלה לקלוט צלילים. מתברר שילדים עד גיל 6, ולפעמים יותר, מתקשים להבחין בין צלילים לשוניים מסויימים, למשל מ' ו-נ', וקל להם יותר בהפרדה בין צלילים של אותיות שיניות (ש, ס, ז, צ). אוצר המילים שלהם מצומצם, ולכן היכולת לחרוז עבורם מוגבלת. על כל אלה, על היכולות הצליליות ועל חשיבות החריזה לילדים בגיל הרך להתפתחות הלשונית והתפתחות הקריאה שלהם, ועל המלצות של בלשנים ושל חוקרי התפתחות הילד לחריזה לילדים, תוכלו לקרוא במאמר הזה של אורן.
הרצאות הרצאות של ד"ר אורן חסון כמרצה מנוסה באקדמיה ומחוצה לה, בארץ ובחו"ל, ומנקודת המבט של התמחותו המיוחדת, אורן מרצה על יחסים שבין גברים ונשים, על תקשורת בין-אישית, על תהליכי קבלת החלטות, על אמת ושקר בשפת הגוף, על מסע צילום מיוחד אל האירוסים, ועל האבולוציה של האמנות. כמו כן, אורן נכון לתאם הרצאות נוספות בתחום התמחותו, הקשורות לאדם ולעולם החי בנושאים של תקשורת, התנהגות ואבולוציה, על-פי הזמנה ותחומי עניין של הפונים, ועל פי כישוריו והידע שלו. הקישו על הפרפר מימין לעיון בפרוט ההרצאות...

Valid CSS! Valid HTML 4.01 Transitional