קשב, מבט ותקשורת בין-אישית

ייעוץ זוגי פסיכולוגיה אבולוציוניתאורן הוא מומחה לפסיכולוגיה אבולוציונית, ומשלב את הידע של תחום זה עם הפרקטיקה של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.
כאן תוכלו ללמוד מהי הפסיכולוגיה האבולוציונית.
טיפול CBTאורן נעזר בשיטות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שהוא טיפול ממוקד שהוכח כיעיל ביותר לחרדות, כעסים, אכזבות, קינאה, דיכאון ונפילות בתחושת ערך עצמי. טיפול בבית שלכםכן. זה אפשרי בהחלט.
באמצעים האלקטרוניים של היום, טיפול אצלכם בבית הוא לא רק אפשרי - לפעמים הוא אפילו עדיף.

אורן מסביר מתי זה כך ולמה.
טיפול זוגי ואישיטיפול זוגי ואישי בתל-אביב.
אורן נעזר באינטרנט כדי לטפל גם מרחוק - בישראלים בחו"ל או באלה המרוחקים מת"א. אורן מייעץ בהתנדבות בפורום "סטארמד" באינטרנט.
מה באתר?איך למצוא מה?

הסבר כללי על תוכן האתר, תפריט ימני עם קישורים חשובים נוספים, תאור מבנה האתר, והנחיות לחיפוש טיפול או מידע.
בתקשורתלשמוע ולראות את אורן בהופעותיו ברדיו ובטלויזיה.

כמו כן, קישורים או קטעים מתוך מאמרים וראיונות שנערכו עימו בעיתונות הכתובה והאינטרנטית.
מאמרים בעבריתמאמרים של אורן בעברית
בכתבי-עת למדע ועוד, על טיפול זוגי ופרטני, על שפת-גוף, הבנת האדם ופסיכולוגיה אבולוציונית, ועל ספר ילדים שכתב, עם איורים של הילה חבקין.
אקדמיה ומחקרמאמרים מדעיים על התנהגות בעלי-חיים ובני אדם. ביניהם מאמר של אורן על דמעות ובכי כתקשורת, ומאמר ב- Science בו נכתב על תרומתו של אורן להבנת התקשורת בעולם החי. שפת-גוףאורן הוא מומחה מן השורה הראשונה לתקשורת בין אישית ולשפת גוף.
אורן מסביר כאן את שפת הגוף של האמת והשקר, ואת האמת והשקר על שפת הגוף .
מי אני?אורן הוא מומחה וחוקר תקשורת בין-אישית, מומחה לפסיכולוגיה אבולוציונית, ומטפל קוגניטיבי התנהגותי.
אורן עשה דוקטורט על התקשורת והחיזור בעולם החי.
למפת הגעה             טלפון:    050-6000083

כתובת:   ברזיל 14,
               רמת אביב, תל-אביב
הקישו למפת הגעה וחנייה, דואר אלקטרוני ופרטי קשר נוספים...

מאמר של ד"ר אורן חסון: אותות הקשב שבעין

המאמר שלהלן פורסם בעברית ובאנגלית בבטאון אוניברסיטת חיפה, אביב 2002, עמודים 7-9.

בחינה מחודשת של ממצאי מחקרים שנעשו מאז ה-60 מעוררת שאלות כמו: האם יש משמעות תקשורתית אמינה לצבע העיניים?

האדם מצוייד בחושים המאפשרים לו לקלוט מידע מסביבתו, המפציצה אותו בגרויים לאין ספור. עם זאת, יכולת האדם לקלוט גרויים ולהגיב להם, מוגבלת. הסיבה לכך נעוצה במגבלות מערכת העצבים שלנו, אשר, בדומה למערכות העצבים של בעלי-חיים אחרים, אין לה יכולת לעבד, לזכור ולהגיב לכל הנתונים שהיא קולטת. לפיכך, כבר בשלבים מוקדמים באבולוציה נוצרה בבעלי-החיים מערכת סינון של הנתונים הנקלטים על-ידי מערכת העצבים, אשר קובעת אלו נתונים ישאירו את רישומם על האורגניזם, ואלו מהם יחלפו ללא תגובה או זכרון. אחת העדויות לסדר קדימויות כזה היא היעילות הגבוהה יותר של איתור נתונים, המתרחשת במצב שבו האובייקט אותו מחפש האורגניזם הוא בעל דגם מוכר לו וידוע מראש. האתולוגים קראו למנגנון זה "דגם חיפוש". מנגנון זה מנפה את כל הגרויים השונים מאותו דגם, ובכך מאפשר תגובה מהירה של בריחה מכל מה שדומה לטורף, נסיון טריפה מיידי של אובייקטים הדומים לטרף, או חיזור - כאשר האובייקט שנקלט במערכת החושים של האורגניזם דומה לבת-זוג. באופן מפתיע, דגם החיפוש אינו דגם מלא של האובייקט המבוקש או של זה אשר ממנו יש להזהר, אלא מודל חלקי, מעין קריקטורה של מאפיינים שונים של האובייקט הזה. תופעה זו ידועה ומוכרת בבעלי-חיים רבים, ובהם אפילו בעלי חיים פרימיטיביים, יחסית, כמו דגים ועכבישים קופצים.

אלומת קליטת החושים

דגם חיפוש מהווה מנגנון אחד של סינון נתונים, הבונה תמונה מנטלית, חלקית בדרך כלל, של האובייקט אותו מחפשים, או של זה אשר יש להזהר ממנו. אמצעי סינון אחר הוא יצירת אלומה של גרויים שנקלטים בעוצמה גבוהה על-ידי בעל-החיים, ואשר כל אלו המצויים מסביב לה נקלטים בעוצמה פחותה בהרבה. לקליטה של גרויים באלומה הממוקדת בכיוון, ולפעמים גם במרחק מסויים, אנו קוראים קשב (attention).

קשב נבנה על-ידי מגבלות החושים עצמם, שאינם בנויים לקלוט במידה שווה גרויים בכל 360 המעלות של המרחב התלת-מימדי הסובב אותנו. הוא מופעל על-ידי אמצעים התנהגותיים, המפנים את אלומת קליטת החושים לכיוון אובייקט מסויים, לפעמים גם תוך כיוונון זמני של החושים המתמקדים באותו אובייקט.

עבור בעלי-חיים רבים, לידיעת היותם במרכז אלומת הקשב של בעלי חיים אחרים יש חשיבות עצומה. מידע זה יכול להיות ההבדל שבין חיים למוות עבור טרף המצוי במרכז הקשב של הטורף שלו; הוא יכול לחסוך אנרגיה וזמן לטורף שיודע שהטרף אליו הוא מנסה להתקרב בסתר, ראה אותו ועוקב אחריו; הוא יכול לחסוך סצינות קנאה מנקבה או מזכר, כאשר הם מגלים שבני זוגם עוקבים אחר מעשיהם. פעמים העוקב מרוויח מכך שאלומת הקשב שלו מוסתרת מעיני האורגניזם אחריו הוא עוקב, ופעמים אחרות הוא יכול להרוויח דווקא כאשר האורגניזם במעקב יודע שהוא מצוי במרכז אלומת הקשב שלו. במקרה האחרון, הבלטה של כיוון אלומת הקשב, יכולה להיות חלק ממערכת התקשורת שבין אותם אורגניזמים.

תקשורת עוסקת במשלוח ובקליטה של מידע שנשלח בעזרת אותות שונים, ויזואליים, אקוסטיים או אחרים. במחקר תאורטי, העוסק במודל כללי של תקשורת בעולם החי, ובהגדרות המתמטיות של טיפוסי אותות שונים לפי לחצי הסלקציה הפועלים עליהם, הגדרתי אות תקשורתי כתכונה שהרווח הספציפי שלה - זה אשר הביא להתפתחותה האבולוציונית - נובע מכך שהיא משנה את ההתנהגות של פרטים אחרים. שינוי התנהגות זה נובע, מן הסתם, מכך שהאות מעביר אליהם מידע שמשפיע על החלטותיהם.

כדוגמא, ניתן לראות בטבע תקשורת של קשב באותות ששולח טרף לטורפו, כדי להוסיף לו מידע שמיקומו נתגלה. לאחר שנתגלה, מוטב לו לטורף שלא ימשיך בנסיונות הטריפה, אלא יחפש לו טרף אחר, פחות עירני, שהסיכוי לתפוס אותו גדול יותר. הרווח לנותן האות, ברור. אותות מסוג זה צריכים להראות לטורף שאלומת הקשב של טרפו מופנית כלפיו. כדי להעביר מידע כזה באופן אמין, כל שאותות אלה צריכים לעשות הוא להדגיש את אלומת הקשב של חושי הטרף, ובעיקר את זו של העיניים והאזניים. טרף שמשתמש בראייה סטריאוסקופית, מפנה את אלומת הקשב הויזואלית שלו אל הטורף בכך שהוא מביט בטורף בשתי עיניו, בדרך כלל כאשר פניו פונות אל הטורף. הבלטה של הקשב יכולה להיווצר על-ידי הדגשת סימטריית הפנים בעזרת דגמי צבע סימטריים, או בעזרת קרניים. בארנבות, למשל, שאינן משתמשות בראייה סטריאוסקופית, אלא עוקבות אחר הטורף, בדרך כלל, בעין אחת בלבד, קל לראות את אלומת הקשב האקוסטית שלהן יותר מאשר את זו הוויזואלית, משום שהן מפנות אל הטורף את אזניהן הארוכות. במינים רבים של ארנבות עטורים שולי אזניהן בצבעי לבן או שחור, מה שמבליט לטורף עוד יותר את כיוונן המדוייק.

בניגוד להדגשת האוריינטציה המרחבית, הנוצרת בעזרת ההבלטה של הפניית אלומת הקשב כלפי הטורף, משתמשים בעלי-חיים אחרים, כמו ציפורים שראייתן אינה סטריאוסקופית, ואשר אין להן אזניים בולטות כמו לארנבות, בהבלטת הקשב בעזרת אוריינטציה כרונולוגית (במימד הזמן). במחקר על סיקסק, ציפור קרקע, מצאתי שהוא מחווה קידות (תנועות ראש מעלה ומטה) בתדירות גבוהה יותר כלפי, בכל עת שהתחלתי לנוע לכיוונו. הדגשת המעקב של הסיקסק אחרי תנועותי בעזרת קידות, הדומה לתגובתו כלפי טורפים טבעיים שלו, יכולה להעיד לטורף על כך שהוא נמצא במעקב קבוע, כלומר, במוקד אלומת הקשב של הסיקסק. התזמון של הקידות, מיד לאחר תנועה של האובייקט אחריו הוא עוקב, היא שיוצרת את האוריינטציה הכרונולוגית, וממענת את הקידה, ולכן גם את הקשב, לעבר הטורף.

צבע העין האנושית והתרחבות האישון

כיוון הקשב הויזואלי של האדם נקבע לפי הכיוון והמרחק אליהם הוא מתבונן. בין אם נרצה ובין אם לאו, במודע ושלא במודע, אנחנו שולחים אותות תקשורתיים המעידים על הכיוון והמרחק אליהם אנחנו מביטים.

ארנבון

אנחנו עושים זאת טוב ומדוייק יותר מכל קוף אחר, בעזרת מבנה עין השונה בברור מזה של קרובינו למשפחת האדם - הגורילה, האורנגוטן והשימפנזה. בהשוואה לקרוביו, עין האדם מאורכת יותר בכיוון האופקי, וחושפת את לובן העין, חסר הפיגמנטים. לובן העין נוצר מאוסף סיבי קולגן ואלסטין, ובקופים ממשפחת האדם הוא צבוע בחום, ומוסתר ברובו על-ידי פתח עין עגול וקטן יחסית, שמותירים העפעפיים. לכך יש משמעות גדולה מאד בתקשורת הלא-מילולית שבין הפרטים. מבנה העין המאורך של האדם, הבהרה של לובן העין, והגדלת הניגוד שבינה לבין הקשתית והאישון, נותנים מידע על כיוון הקשב של האדם באופן בולט בהרבה מזה של הקופים, משום שהם מקלים לראות את הכיוון שאליו האדם מביט. כאשר צד שמאל של העין לבן, והקשתית מצויה בצד ימין, ברור שהאדם מביט לצד ימין. כאשר אנחנו רואים אדם שפניו מופנות אלינו, קשתית העין שלו מצויה במרכז העין, והלובן סימטרי משני צידיה, אנחנו יכולים להסיק מכך בקלות שאנחנו מצויים במרכז אלומת הקשב של אותו אדם. על-פי כל הסימנים, מבנה עין זה הוא אות תקשורתי שבעזרתו אנו מאותתים זה לזה על כיוון אלומת הקשב שלנו, ולכן גם על כוונותינו.

עיניים כחולות

לטיפוס כזה של אות קראתי מגבר בשל אופי פעולתו – הגברת יכולת המתבונן לקבל מידע שיכול היה לקבל גם קודם לכן, אם כי בפחות יעילות. בעזרת מבנה העין המיוחד לאדם, ושילוב הצבעים שלה, נותן האדם מידע מדוייק יותר על כוונותיו, וממרחק רב יותר מאשר עושים זאת הקופים. לכך יש משמעות חברתית עצומה: ככל שהרווח הנובע מהסתרת מידע על כוונות גדול יותר, כך קטן הסיכוי שעיניים כאלו יתפתחו במהלך האבולוציה. ולהפך: ככל ששיתוף הפעולה בין הפרטים בחבורה גדול יותר, כך גדולה יותר התועלת הנובעת מהצהרת כוונות כזו. העובדה שהאדם פיתח מבט גלוי, ישיר וישר, יכולה להעיד על התפתחות חברתית גבוהה בהרבה מזו של הקופים האחרים, ועל דרגה גבוהה של שיתוף פעולה.

באירופה, התפתח באדם אות נוסף המצביע על קשב, והוא צבע קשתית בהיר. ההבנה כיצד תורמת העין הבהירה להעברת מידע, מתחילה במחקריו של הפסיכולוג האמריקאי, אקהארד הס, בשנות ה-60, על תנועות האישון. מאז נערכו ונערכים מחקרים פסיכולוגיים נוספים בתחום זה, אך מסקנות מחקרים אלו, לא תמיד עולות בקנה אחד עם הממצאים. ידע בסיסי באופטיקה וראייה, והבנה בעקרונות של האבולוציה של התקשורת הבין-אישית, יכולים לסייע לנו להבין כיצד קשתית בהירה משמשת כמגבר של קשב.

עיניים חומות

למה ומתי מורחבים האישונים?

הס בחן את השפעתן של תמונות שונות על תנועות האישון, וגילה הבדלים מובהקים בתגובות של גברים ונשים. נשים, אבל לא גברים, הגיבו לתמונה של תינוק בהרחבה של האישון. נשים, והרבה פחות מכך גברים, הגיבו לתמונת עירום גברי בהרחבה של האישון. גברים, והרבה פחות מכך נשים, הגיבו בהרחבה של האישון בתגובה לערום גברי. ממצאיו של הס זכו לתהודה רבה כמו גם לביקורת לא מעטה. דווקא חוקרי ראייה ועיניים היו בין המבקרים הגדולים, וטענו שהס אינו מבין דבר וחצי דבר בעיניים.

הס שיכלל את שיטות המדידה שלו, ומצא תגובות מורכבות יותר. למשל, שתגובת האישון של גברים לתמונת תינוק שונה כאשר הם רווקים או נשואים ללא ילדים, לבין תגובתם כאשר הם אבות לילדים. במקרה הראשון לא היתה תגובה של הרחבת האישון, תוצאה השונה במובהק מזו של נשים במצב משפחתי דומה. לעומת זאת, אבות לילדים הגיבו בהתרחבות האישון, ממש כשם שהגיבו נשים. מסקנתו של הס, אותה אימצו חוקרים רבים אחרים, היתה שכאשר האדם מגלה חיבה והתעניינות באובייקט מסויים, האישון שלו מתרחב, כאשר הוא שונא את האובייקט שבו הוא מביט, האישון שלו מצטמצם, וכאשר הוא אדיש, אין שינוי בגודל האישון.

פסיכולוגים התמקדו בעיקר בהבט של אהבה/שנאה במדידות של תנועות האישון, והשתמשו בה כמבחנים לדעתם האמיתית, אולי אפילו הלא-מודעת של אנשים, על נושאים שונים. בהסתכלות כזו על תנועות האישון יש פשטנות והפשטה גדולים מדי, שכן התברר שהאישון מתרחב גם בעיתות לחץ, פחד וחרדה. הס ואחרים אחריו מצאו התרחבות אישון גם אצל אדם המרוכז בפתרון בעיות כתובות. כל אלה אינם מתיישבים עם ההסבר החד-מימדי של אהבה/שנאה. כחוקר תקשורת, ברור לי ששינוי גודל האישון יכול להעביר מידע על כוונות לאנשים אחרים. עם זאת, קשה להניח שתנועות האישון הללו הן אות מוסכם, או קונוונציה שרירותית, שבעזרתה מעביר אדם מידע זה לבני-אדם אחרים (שרירותית, באופן שהתהליך יכול היה להתרחש בכיוון ההפוך, ודווקא כיווץ האישון, מצמוץ, או תנועת אוזן היו יכולים לשמש כאות של חיבה, באותה מידה של הצלחה). כדי להבין מדוע האישון מתרחב דווקא במצבים אלו, יש לברר תחילה את התועלת או המחיר של תנועות האישון, ורק אז נוכל להבין את אמינות המידע שאנחנו יכולים לקבל מהן מחד, ואת השימוש בהן, אם בכלל, כאות תקשורתי, מאידך.

האישון משמש בתפקיד דומה לזה של צמצם במצלמה. ככל שפתח הצמצם במצלמה קטן, נכנס פחות אור (ולכן האישון מצטמצם בתגובה לאור), אבל גם עומק השדה גדל. עומק השדה הוא תחום המרחק שנראה חד, לפני ואחרי הנקודה בה מתמקדת הראייה או המצלמה. לא פעם, כאשר רוצים לצלם פורטרטים, מגדילים את מפתח הצמצם, ובכך מקטינים את עומק השדה. על-ידי כך מיטשטש הרקע של האדם אותו רוצים לצלם, כשהוא מחוץ לתחום השדה החד. עובדה זו מבליטה את האדם המצולם, המצוי במוקד התמונה, וממקדת בו את תשומת הלב. תופעה זו ידועה גם בתחום ראיית האדם, ומתוארת בספרי יסוד של רפואת עיניים.

לתנועות האישון, בתגובה לגרויים שונים, יש, אם כן, תפקיד מאד ברור: כאשר האישון גדל, עומק השדה קטן, והמביט ממוקד יותר באובייקט בו הוא מביט, ומופרע פחות על-ידי גרויים אחרים. במונחים של קשב, אישון מורחב ממקד את אלומת הקשב במרחק מסויים, ומקטין את הגרויים המגיעים ממרחקים אחרים. אם כן, צפוי שהרחבת האישון תתקיים לא רק במצבים של אוהב/לא אוהב, אלא גם במצבים אחרים הדורשים את מיקוד הקשב באובייקט מסויים. לכן, כאשר אדם מרוכז בעצמו, בקריאה, או בפתרון בעיות, האישון שלו מורחב יותר מאשר אצל אדם שאינו ממוקד, ועל כך אמנם מצביעים מספר מחקרים. באופן דומה, כאשר עצם כלשהו מעורר פחד, גם אז צפוי שהאישון יורחב, בשל הצורך למקד בו את תשומת הלב. הקשר שנמצא בין רמת האדרנלין להתרחבות האישון, במצבים של פחד ועקה, מעיד על תגובה כזו בדיוק.

התברר שיש ביכולתנו לקלוט את תנועות האישון של אנשים אחרים. הס ריטש את האישון בתמונות פנים של נשים וגברים, באופן שהרחיב את האישונים בתמונות נבחנות לעומת תמונות ביקורת זהות. התברר שבאופן לא מודע הגיבו אנשים בחיוב, בדרך כלל, למראה אישונים מורחבים. התגובות הללו תאמו את תאוריית האוהב/לא אוהב של הס, והטענה היתה שאם האדם שמולי מרחיב אישוניו כשהוא מדבר איתי, אני יכול להבין מכך שהוא מתעניין בי, ולפיכך, פועל יוצא הוא שזהו אדם נחמד ומעניין. אם נתרגם זאת למונחים של קשב, פרוש ממצאים אלו הוא שתנועות התרחבות האישון נותנות מידע, שנקלט על-ידינו באופן בלתי מודע, על מידת הקשב שלהם כלפינו. האם אפשר להסיק מכך גם שתגובות האישון הן אותות תקשורתיים? – כנראה שלא, כי אין כל רמז לכך שתנועות האישון התפתחו בשל יתרון שמקבל האדם מכך שהוא מעביר מידע.

אמנם מידע עובר מאדם אחד לאחר, אבל תנועות האישון עצמן הן פונקציונליות לחלוטין, ממש כשם שקצב הנשימה מותאם לקצב המטבולי שלנו, בשל הצורך המשתנה לספק לגוף כמויות שונות של חמצן בתנאים שונים, ועדיין אפשר ללמוד ממנו על מידת המאמץ או הריגוש שלנו. כשם שקצב הנשימה לא השתנה, לאחר פעילות גופנית אינטנסיבית, משום שהוא מעביר מידע, כך, ככל הנראה, גם תנועות האישון. ובכל זאת, במקום שבו עובר מידע, יכולים להתפתח אותות המבליטים אותו.

אצל רוב בני האדם, תנועות האישון חבויות. לרוב בני האדם קשתית חומה כהה, ואפשר לראות את תנועות האישון שבמרכזן רק בתאורה חזקה וממרחק קטן. שונה הדבר כאשר צבע הקשתית בהיר. הס חקר רק אנשים בהירי עיניים, משום הקלות שבה היה יכול למדוד את תנועות האישון. אין ספק שצבע קשתית בהיר, כמו קשתית חומה בהירה, ועוד יותר בעיניים ירוקות, כחולות או תכולות, מבליט את גודל האישון המדוייק. צבע עיניים כזה מסגיר, אם כך, את מידת הקשב של האדם, ולכן גם את מצבו הנפשי, או את כוונותיו. עם זאת, להסיק מכך שבני-אדם במרכז אירופה ובצפונה, שפיתחו במהלך האבולוציה קשתית בהירה, כנראה לצורך תקשורתי, הם לכן חברתיים יותר מאשר בני-אדם בחברות אנושיות אחרות, תהיה מסקנה מרחיקת לכת, שכן יש לזכור שקשתית כהה משמשת גם כמגן לעין כנגד קרינת שמש חזקה. אבל ייתכן שמיקומם ובידודם לאורך זמן של חברות האדם באזור שבו קרינת השמש חלשה יחסית, כמו מרכז אירופה וצפונה, הקלה על התפתחות קשתית בהירה כאות תקשורתי המהווה מגבר של תנועות האישון.

התפתחות קשתית עין בהירה הפכה, במידת מה, את היוצרות באשר למידע שנמסר על-ידי מבנה העין המאורך, שכן, הניגוד הקטן יותר שבין הקשתית ללובן העין, בעיקר בעין כחולה בהירה, מקשה לזהות ממרחק את כיוון המבט. עין בהירה מבליטה אמנם את מידת הקשב במבט מקרוב, אבל מסתירה את המידע על כיוון הקשב ממרחק. לעומת זאת, קשתית כהה מבליטה את כיוון אלומת הקשב הוויזואלי למרחוק, אבל מסתירה את מידת הקשב אותה ניתן ללמוד מתנועות האישון, ממרחקים קצרים. כיוון המחקר הזה, המשלב תחומים שונים, כמו פסיכולוגיה, אופטיקה, פיזיולוגיה, אתולוגיה וחשיבה אבולוציונית, מאפשר התבוננות מחודשת על תופעות מוכרות, ופותח כיווני מחקר חדשים.


רמברנדט

מבטים מדברים באומנותו של רמברנדט

ד"ר אורן חסון

האתר בתהליך שידרוג, והדף הנוכחי מתאים למסך המחשב ולא לסלולרי. לאתר המשודרג הקישו על "מה באתר?"

לתשומת לבכם : בהתחשב במצב, עלות הפגישות תהיה בהתאם למציאות ממנה אתם באים.
- דברו איתי

טל. 050-6000083

קשר : טלפון, ווטסאפ או מייל oh.tipul@gmail.com

פרסומים בעברית

טיפול זוגי: מאמרים מאמרים של ד"ר אורן חסון על זוגיות ויחסים אורן כתב מאמרים שעוסקים בנושאים שונים הקשורים לזוגיות - שיפור הזוגיות, טיפול זוגי וייעוץ זוגי. דף זה מציג רבים מהם, ועושה בהם סדר ענייני. מספר מאמרים עוסקים ומגדירים את ההבדלים שבין טיפול זוגי לייעוץ זוגי. שווה לדעת. תמצאו כאן גם סידרה של מאמרים שבה מסביר אורן איך ליישם עקרונות של חשיבה יצירתית-אמצאתית למען חיזוק הקשר הזוגי. עוד תמצאו בדף זה מאמרים שעוסקים בטיפוח הזוגיות בדרכים אחרות, וכאלה שדנים ומסבירים את המניעה והשיקום של קשיים, לעיתים בלתי צפויים, המגיעים מצד רגש הקינאה מחד, ומצד הבגידות שאינן מתגלות, מאידך. הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... מאמרים של אורן ב Ynet אוסף של מאמרים שכתב אורן בעיתון Ynet, רובם במדור 'יחסים'. המאמרים עוסקים בהתחלות קשר, במערכות יחסים, בשיקולים של צורך בהתחשב במציאות מורכבת ובעימות המתבקשר לעיתים עם המוסכמות החברתיות, בשיקום שלאחר פרידה ואובדן, והרבה בעניינים של התקשורת הזוגית. להמשך קריאה: הקישו על הפרפר מימין... מאמרים טיפוליים אחרים מאמרים של אורן על בחירות זוגיות, שפת גוף ואמנות הנאום אורן כתב מספר מאמרים באינטרנט הנוגעים להתנהלות ולתהלים האישיים, לבחירות הזוגיות שעושה האדם, להתמודדות, לשפת גוף ולפסיכולוגיה האבולוציונית. בין היתר, תמצאו כאן מאמר העוסק ביחסו של הגבר הנשוי לאשה האחרת, מאמר העוסק בהתנהלות מול גבר שהוא 'מאסטר במניפולציות' ובמסרים כפולים, , ומאמרים המסבירים בדמעות כתקשורת ואת שפת הגוף בדייטים או זו של פוליטיקאים. הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... חשיבה יצירתית בזוגיות מאמרים של אורן על שימושים של חשיבה יצירתית המצאתית-שיטתית לפתרון בעיות זוגיות אורן כתב במהלך השנים מאמרים על השימוש בחשיבה יצירתית המצאתית לפתרון בעיות וקשיים בחיי הזוגיות. אורן השתמש במאמרים שלו ברעיונות ידועים מתחום החשיבה האמצאתית השיטתית של גנריך אלטשולר, כי ניתן להפריד אותם למספר אלמנטים פשוטים. בסידרת המאמרים הזו מדגים אורן שימוש בדרכים שונות שבעזרתן אפשר להיות יצירתיים לפתרון בעיות בזוגיות, אבל גם מסביר את המכשולים הנפשיים והרגשיים שאולי מקשים עלינו להיות יצירתיים בזוגיות יותר מאשר בכל תחום אחר. הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... הפרעת קשב וריכוז מאמרים מקוריים ועידכוני מחקרים בנושאי הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיבות (ADHD) מחקרים מדעיים אינם נגישים לציבור, הן כי קשה להגיע אליהם, והן כי הידע הטכני הנדרש, שלא לדבר על האנגלית, מקשים על הבנתם. המאמרים שלהלן נכתבו לפירסום באתר זה כשרות למי שזקוק למידע בנושא הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. הוא כולל סקירה של הספרות המחקרית בנושא בשנות האלפיים, עד להשלמת כתיבת המאמרים. מתברר גם שבשנים האחרונות קרה דבר מעניין בשדה המחקר של הגנטיקה וההתנהגות. מחקרים בגנטיקה של הפרעת הקשב והריכוז הפכו להיות אחד התחומים שתורמים תרומה משמעותית ביותר להבנת ההשפעה הגנטית על עיצוב האישיות בבני אדם. איך זה קרה? מה המסקנות? - על כך, במאמרים. הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... מדע פופולרי מאמרי מדע פופולרי: האדם, הטבע, האקולוגיה, האבולוציה והאמונה. המאמרים השונים עוסקים במרחב שבין האדם לעצמו ובין האדם ולטבע. תמצאו כאן מאמרים שעסקו בנושאים שהם מתחומי המחקר של אורן, בין אם הסבר על מחקריו הוא ('האמת והשקר ביד הלשון') או ניתוח חדש של נתונים שלא פורסם במקום אחר ('הקשב שבעין'). בנוסף, יש שם מאמרים שנכתבו בהזמנה, כמו המאמר על הסרט 'כוכב הקופים' (המאמר: 'כוכב האדם'), או על הערכת הפסיכולוגיה כמדע ('האדם אינו אי'). ברובם יש התבוננות על האדם, התקשורת שלו, חשיבתו ואמונותיו (ובפרט ב-'האקולוגיה של אחרית הימים', ו-'האבולוציה של אלוהים' ואחרים). הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... על שפת הגוף האם אפשר לדעת מי דובר אמת ומי דובר שקר? האם ניתן לראות רגשות בעיניים?. ד"ר אורן חסון הוא מומחה מן השורה הראשונה לתקשורת בין-אישית ולשפת גוף. הוא כתב בנושא מספר מאמרים בספרות המדעית ובספרות הפופולרית, כמו על המרכיבים התקשורתיים של העין, על תקשורת של דמעות ובכי, ועל אמת ושקר. חלקם מובא כאן. הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... מאמרים מצולמים מאמרים שאורן צילם וכתב ל'מסע אחר' מזקני השבט אורן עסק בצילום, כאוטודידקט, שנים רבות. בעת לימודי הדוקטורט שלו באריזונה עבד גם כצלם עבור האוניברסיטה ועבור עיתון מקומי. כאיש טבע הוא יודע בדיוק למה לגשת ואיך, ומה הוא מצלם, וכמי שמתעניין באנשים, צילומי המסע שלו הם גם צילומים אנתרופולוגיים, אסתטיים וחקרניים כאחד. המאמרים שפורסמו ב'מסע אחר', בסוף שנות התשעים, עוסקים בנוף הפראי של הוואי - הרי הגעש והטבע שבהם, בכנסים טקסיים אינדיאניים - עולם שהולך ונטמע בתרבות המערבית, ברודיאו של המערב, של הלבנים, וגם בזה של האינדיאניים, ובאוזניים של ארנבות - האנטנות המשוכללות שנותנות מידע על קשב - הקשב של הארנבת. הקישו על הפרפר מימין לעיון במאמרים... ספר ילדים: מה זה חרוז? מה זה חרוז? ספר ילדים חדש של אורן, לגילאי 4 עד 104, מלווה באיוריה המופלאים של הילה חבקין. הספר, בהוצאת אבן חושן, זכה למילגה לעידוד פירסומו מאת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, תל-אביב, בתחום הספרות. הקישו על הפרפר מימין לפרטים נוספים... חריזה לילדים בגיל הרך חריזה נכונה לילדים בגיל הרך: חשיבות הצלילים ואוצר המילים חריזה לילדים בגיל הרך אינה דבר פשוט. אורן מנתח מחקרים המצביעים על כך שחריזה לגילאים אלה צריכה לקחת בחשבון את היכולת של ילדים בגילאים האלה לקלוט צלילים. מתברר שילדים עד גיל 6, ולפעמים יותר, מתקשים להבחין בין צלילים לשוניים מסויימים, למשל מ' ו-נ', וקל להם יותר בהפרדה בין צלילים של אותיות שיניות (ש, ס, ז, צ). אוצר המילים שלהם מצומצם, ולכן היכולת לחרוז עבורם מוגבלת. על כל אלה, על היכולות הצליליות ועל חשיבות החריזה לילדים בגיל הרך להתפתחות הלשונית והתפתחות הקריאה שלהם, ועל המלצות של בלשנים ושל חוקרי התפתחות הילד לחריזה לילדים, תוכלו לקרוא במאמר הזה של אורן.
הרצאות הרצאות של ד"ר אורן חסון כמרצה מנוסה באקדמיה ומחוצה לה, בארץ ובחו"ל, ומנקודת המבט של התמחותו המיוחדת, אורן מרצה על יחסים שבין גברים ונשים, על תקשורת בין-אישית, על תהליכי קבלת החלטות, על אמת ושקר בשפת הגוף, על מסע צילום מיוחד אל האירוסים, ועל האבולוציה של האמנות. כמו כן, אורן נכון לתאם הרצאות נוספות בתחום התמחותו, הקשורות לאדם ולעולם החי בנושאים של תקשורת, התנהגות ואבולוציה, על-פי הזמנה ותחומי עניין של הפונים, ועל פי כישוריו והידע שלו. הקישו על הפרפר מימין לעיון בפרוט ההרצאות...

Valid CSS!