ד"ר אורן חסון: ארכיון פינת הטיפ השבועי לזוגיות וטיפול אישי 2011
שפת-גוףאורן הוא מומחה מן השורה הראשונה לתקשורת בין אישית ולשפת גוף.כאן תוכלו להבין טוב יותר את האמת והשקר על שפת הגוף, ואת האמת והשקר על אמת ושקר. סדנאותסדנאות להבנת הקשב, עם דגש על מה שאפשר ללמוד מכך על הפרעות קשב וריכוז.
סדנאות להתמודדות עם פחד קהל. הרצאותרשימת קורסים והרצאות: תקשורת בין-אישית ושפת-גוף; פסיכולוגיה אבולוציונית;
זוגיות וחיזור בטבע ובאדם; האבולוציה של האמנות, של הרגש והתובנה, של האינטליגנציה ועוד... יעוץ זוגי ואישייעוץ זוגי ואישי בתל-אביב.
אורן מייעץ גם מרחוק לישראלים בחו"ל, ובפורום "סטארמד" באינטרנט. מה באתר?על האתר ועל תחומי עיסוקיו של אורן כיועץ וכמרצה.
כמו כן גם: פינת "הטיפ השבועי"
ו"מה חדש באתר?" בתקשורתלשמוע ולראות את אורן בהופעותיו ברדיו ובטלויזיה.
כמו כן, קישורים או קטעים מתוך מאמרים וראיונות שנערכו עימו בעיתונות הכתובה והאינטרנטית. פרסומים בעבריתמאמרים של אורן בעברית
בכתבי-עת למדע, באינטרנט, ומאמרים הנוגעים לנושאי האתר שנכתבו ופורסמו כאן בלבד.
כמו כן: ספר ילדים חדש של אורן. אקדמיה ומחקרמאמרים מדעיים על התנהגות בעלי-חיים ובני אדם. ביניהם מאמר של אורן על דמעות ובכי כתקשורת, ומאמר ב- Science בו נכתב על תרומתו של אורן להבנת התקשורת בעולם החי. פסיכולוגיה אבולוציוניתמהי פסיכולוגיה אבולוציונית?
מהם הקשרים בינה לבין ענפים אחרים בפסיכולוגיה, ואיך מטפלים בעזרת פסיכולוגיה אבולוציונית? מי אני?אורן אינו פסיכולוג.
אורן הוא מומחה וחוקר בתקשורת בין-אישית ובפסיכולוגיה אבולוציונית, המבינה צרכים ומטרות על רקע הביולוגיה שלנו, ולא על רקע פרוידיאני. הקישו כאן לטלפונים, דואר אלקטרוני ומפת הגעה טלפונים: 077-7007477
050-6000083
כתובת: פנחס רוזן 22,
שיכון דן, תל-אביב
הקישו למפת הגעה וחנייה, דואר אלקטרוני ופרטי קשר נוספים...
טיפ, ועוד טיפ, ועוד טיפ...
שנת 2011
חודש ינואר
02.01.2011 מאבקי כוח – להפסיק לפחד לתת מאבקי כוח באים מהפחד לתת. לפעמים הפחד הזה צומח מתוך הקשר הזוגי, ומתוך אגוצנטריות ברורה ומתמשכת לאורך זמן רב של צד אחד לפחות. אבל פעמים רבות זוג נוצר ומתאהב כאשר הפחד הזה, ורגישות לנתינה ללא תמורה קיימים אצל בני הזוג עוד לפני שנתנו צ'אנס הוגן זה לזה. וזה משהו שצריך ללמוד. בעיקר להבין – שלמען החיים ביחד, למען השלווה, למען האהבה ולעתיד טוב יותר אני מוכן או מוכנה לוותר על לא מעט. אני מוכן או מוכנה להיות עם יותר סבלנות. עם מספיק סבלנות כדי לחכות לנתינה של הצד השני, וללמוד לאהוב אותה כשהיא מגיעה, ולשמוח בה. עם מספיק אהבה ורצון כדי להמשיך בנתינה שלי גם אם אני נותן "יותר". אתם צריכים ללמוד לא לפחד לתת. זה לא קל. זה כמו קפיצה לבריכת מים קרים. אבל קפצו, והתחילו לשחות, ותתחממו בדרך. כי אם אתם מחפשים להיות פגועים, תמיד תרגישו נותנים יותר – והרי תמיד הדברים יהיו לא לגמרי ברורים: את נותנת א' ו-ב', אתה נותן ג', ד' ו-ה', ומה "נחשב" יותר? אם נתינה וקבלה לא נמדדים אך ורק בפרמטרים ברורים, כמו, נגיד, כסף, שאפשר תמיד לעשות חשבונאות מדוייקת ולומר מי חייב למי, תמיד תוכלו לומר לעצמכם שאתם הם אלה שנותנים יותר, ואף פעם לא תצאו מזה. אז בבקשה – חיזרו לפיסקה הקודמת. שם הפתרון שלכם, והוא דורש עבודה של כל אחד מכם עם עצמו. את הגמול תקבלו באוירה טובה יותר. אולי אפילו בבטחון טוב יותר בעתיד המשותף. נדמה לי ששווה. 09.01.2011 אני רוצה עוד ילד, הוא לא. מה עושים? זוגות נמצאים לפעמים בקונפליקט מהותי. השאלה אם ליצור ילד משותף (או עוד ילד) היא אחד מהקונפליקטים היותר מהותיים, אבל יכולים להיות גם אחרים שמרגישים מהותיים כמעט באותה מידה. קונפליקט מהותי אינו קל לפתרון. לא תמיד יש פתרון "רצוי", כי מן הסתם הוא לא "רצוי" באותה מידה לשני הצדדים גם יחד, לפחות בשלב ההחלטה עצמה. אם את בקונפליקט הזה, לדוגמא, ומתלבטת על המשך הזוגיות, אולי את צריכה לשאול את עצמך את השאלה שלך באופן ברור יותר, ויתכן ששאלה מנוסחת נכון יותר גם תכוון אותך נכון יותר לתשובה מעשית. אז אם כך, מה השאלות האפשריות? (1) איך לשכנע אותו להסכים לרצוני כשהוא מתנגד לי? (2) איך לשכנע אותו לרצות עוד ילד? (3) האם כאשר אני רוצה עוד ילד והוא לא, זו סיבה להתגרש? (4) איך אני יכולה לקבל את זה שהוא לא רוצה עוד ילד, ולחיות עם זה בשלום? אם הקונפליקט מהותי, ואם אתם תקועים איש בעמדתו ולא יודעים איך יוצאים מזה, רצוי שתלכו ליעוץ זוגי. לא כדי שהיועץ הזוגי יעזור לך לשכנע אותו שנכון להביא ילד, וגם לא כדי שאת תוותרי על הרעיון, אלא כדי ששניכם תקשיבו יותר זה לזה, ואולי תבינו יותר זה את המצוקות של זה, את הפחדים, את הצרכים ואת הכמיהות. ואולי כדי שתחליטו אז, לאחר הקשבה, שהקשר שלכם חשוב מכל דבר אחר, ושמה שלא יהיה אתם תישארו ביחד. יתכן שכרגע, במרכז הקונפליקט, את לא רואה את זה כאפשרות. אולי. אבל אם בשום פנים ואופן את לא רואה את זה כאפשרות, יתכן שכבר נתת תשובה חיובית לשאלה השלישית. 16.01.2011 בן הזוג והאמא: לפעמים מגיע הזמן להיפרד מאמא במסגרת שיחה עם גולשת באינטרנט, היא כתבה לי על הקשר ההדוק בינה לבין אמה: "הדעה של אמי מאוד חשובה לי, וכשהיא מדברת איתי עליו, באיזה מקום היא פוגעת בי. אני לא ממש מראה לה, כי מאוד חשוב לי לדעת מה היא חושבת עליו. אחרי שיחות איתה אני יוצאת עצבנית מזה וישר יוצאת עליו, על כמה שהוא שקט וביישן, ולא משתף פעולה. אני תמיד נמצאת בלחץ שהוא בא להורים שלי, שאולי לא ידבר או יצחק ( זה לא אמור להיות ככה אני אפילו מתביישת שאני מדברת על זה). איתי הוא שונה. אני אוהבת אותו, הוא מצחיק אותי, ואני והילדה מאוד נהנים איתו. אבל זה משהו שמוריד לי ממנו." התייחסתי בתשובה לקשר שלה עם אמה. כתבתי: "כנראה שהיא קבעה דעה עליו מלכתחילה, כי הוא לא התחבר אליה כפי שרצתה. מצד שני, יש לך בעל רגיש, שלוקח לו זמן להתקרב לאנשים. נוח לו עם מי שהוא מכיר, נוח לו עם מי שהוא בטוח שמכבד אותו ושאוהב אותו. בהיותו כזה, העוינות של אמך מרתיעה אותו. אבל אפילו הוא לא פגיע כמו אמך. הוא שומר את הפגיעות שלו לעצמו. הוא לא משמיץ אותה, כפי שאמך משמיצה אותו. אלא שלה יש השפעה חזקה עליך, וכאן הבעיה. אני חושב שהיא לא באמת רוצה לפגוע בך. היא רק רוצה לשקם את כבודה. אלא שהיא לא שמה לב, בדרך, למה שהיא עושה לך. הלכת איתה דרך ארוכה. אני חושב שהגיע הזמן להיפרד מהסימביוזה של אמא-בת, ולהתחיל בסימביוזה חדשה, עם בן זוגך. תצטרכי ללמוד להתרחק מהשפעתה, שהיא שלילית עליך. עובדה: את יוצאת ממנה 'עצבנית מזה, וישר יוצאת עליו, על כמה שהוא שקט וביישן, ולא משתף פעולה'. לפחות אין בו רוע. לפחות הוא לא פגיע כמו שאמך פגיעה. הגיע הזמן שתחליטי מה נכון לך, ולא מה נכון לאמך." 23.01.2011 עניינים של כבוד יש עימותים. היא נפגעת בקלות. הוא לא אחראי. קשה לכם לסיים ויכוח או להתפשר. אתם בקשר קבוע או בקשר שאולי רק מתחיל ועוד לא ברור אם אתם ביחד או לא... מה שלא יהיה, אם אתה מעוניין בה, בעיקר שמור על כבודה. מה שלא יהיה, אם את מעוניינת בו, בעיקר שמרי על כבודו. כך שבכל מה שתעשו, הקפידו לחשוב על העניין הזה. 30.01.2011 איך מצליחים להצליח תמיד? סיפר לי פעם מישהו שלפעמים, כאשר הוא הולך לפאב, הוא פונה לאשה, אחר אשה, אחר אשה, אחר אשה, ואם האשה החמישים ושלוש מסכימה והולכת איתו, הוא מרגיש נפלא. אבל פעמים אחרות, לאחר הדחייה השנייה או השלישית הוא מתבאס כל כך, שהוא עוזב, הולך הביתה ומרגיש רע עם עצמו כל אותו ערב. והנה לכם, גבר אחד מייצג שני קטבים של הצלחה. כי מהי הצלחה? מה נותן תחושה טובה יותר שאני אדם מצליח? – האם לצאת בסופו של דבר עם ה"פרס" ביד? או שמא עם תחושת ערך עצמי, זו הדועכת בעקבות כל כישלון, שכדי לשמור עליה אני מוכן לצאת מהמשחק גם אם אז ברור שלא אקבל גמול? התשובה מאד תלויה בכם. כאשר אתם צריכים להעז, חישבו היטב על המטרה החשובה יותר, והכינו את עצמכם כדי להצליח. על פי הקרטוריון שלכם. לפעמים, כל מה שצריך כדי להצליח, הוא לבחור מראש את קנה המידה הנכון להצלחה.חודש פברואר
06.02.2011 איך תצליח להתגבר על האבל, לאחר פרידה קשה? אין תחליף טוב יותר לשיקום רגשי מאשר החלפת הרגש הישן ברגש חדש. אלא שבשביל זה אתה צריך להחליט שאתה מוכן לזה, ולפחות מוכן לנסות. גברים רבים, המחוברים פחות לרגשותיהם ממך, כשירגישו צער, ואכזבה לאחר פרידה כשלך, ילכו לקרוע את העיר ולנסות קשרים חדשים מיד לאחר סיום הקשר הקודם, מתוך מחשבה שזה מה שייקל עליהם. האמת היא שבדיוק כמוך, גם הם בשלב הזה לא יהיו מחוברים רגשית לקשר החדש, רק שאינם מודעים לכך בשלב הזה. אלא שאתה לקחת את המודעות שלך עוד צעד קדימה. המודעות, והאבל שבו שקעת, לא מאפשרים לך ליצור קשר חדש ולהתקדם. נסה, אם כך, להתחיל בקשרים חדשים גם מתוך הבנה שכנראה שזה עדיין לא יהיה זה, ולו רק כי אינך מוכן עדיין. ובכל זאת, אתה צריך לתרגל יצירת קשרים חדשים, ולהתרגל למגע עם אשה חדשה. אנשים (גברים ונשים) עושים זאת כל הזמן בשלב מסויים בחייהם. עכשיו תורך, ונסה עד כמה שאפשר גם להיות הוגן עם הצד השני. ואולי, במקרה לגמרי, תגלה את הריגוש, ואולי אפילו עניין בצד השני, עוד מוקדם מכפי שחשבת, ותמשיך משם. 13.02.2011 לשנות בעזרת חיזוקים חיוביים לפעמים, יש פער גדול בין הציפיות שלך מהתקשורת ביניכם לבין מה שקורה באמת. אולי אפילו פער עצום. אם את מצפה ש"תגידי לו" והוא יתנהג לפי הציפיות שלך, אז היום כבר ברור גם לך שזה לא עובד. אלא שאת ממשיכה בכל זאת באותה דרך, ומתנהגת כאילו זה עדיין בדיוק מה שאת מצפה שיקרה. ללא מעורבות אינטנסיבית של ייעוץ זוגי, זה ימשיך לא לקרות. אלא אם... מכיוון שזה לא עובד כך, ואם את רוצה לעשות זאת לבד, השינוי הראשוני צריך להיות שלך: שינוי מערכת הציפיות שלך. התחילי לצפות רק למעט בכל פעם. התחילי לבנות את הבית לבנה על לבנה, אבן על אבן. להגדיר מטרה קטנה בכל פעם, לתת לו חיזוקים חיוביים כאשר הוא מגשים אותה – כדי לצקת את המלט מסביב, ולהמשיך למטרה הבאה. זו עבודה סיזיפית, אבל קחי בחשבון שמכיוון שהתלונות וההערות שלך לא הועילו, תצטרכי לנסות דרך אחרת. למשל, בקשה לשיתוף, להוריד תלונות למינימום, וחיזוקים חיוביים במקומות המתאימים (חיזוק חיובי לא צריך להיות תשבוחות "מחנכות", אלא חיוך, חיבוק, תודה, ומחווה נעימה מדי פעם). וכן... כל זה עובד בדיוק אותו הדבר גם בהיפוך מינים. 20.02.2011 חומות של תקווה: התמודדות עם הורים ביקורתיים זהו כאב המשותף לאנשים רבים: הורה ביקורתי, שלא יודע לפרגן, ואתה, שרצית קצת חיזוק, קצת, מאותו הורה קשיח וסגור, והוא לא הגיע, ועכשיו אתה הורה בעצמך, ואביך, או אמך, או שניהם, מתייחסים להשגים שלך בקרירות, כאילו הם לא שומעים אותם ולא רואים אותם. אביך ממשיך להיות קצר רוח כלפיך, או אמך לא מקשיבה, ושבה לדבר על משחקי הקלפים שלה או על הבישולים של אחותך. זה לא עובר, הכאב הזה, גם אם לפעמים שמעת שאותו הורה סגור שלך מפרגן לך המון בפני אנשים זרים, כשהוא זה שגוזר את הקופונים, אבל אף פעם לא כשאתה שם. אלא שבסופו של דבר, גם אם אתה לא אשם בכך, הקושי הוא פרטי שלך – בכך שאתה לא מצליח להשלים עם קיומו. קח בחשבון שאתה חי ליד חומה גדולה שאין לך כלים ואפשרות לטפס עליה. אנשים רבים חיים כך, וכל אחד עם החומה שלו – בין אם היא ים שאי אפשר לחצות, או חיים בצד הר גבוה, או חומה מטפורית יותר, כמו העדר כסף, השכלה, יכולות מסויימות, נכות, אבדן ועוד. מה שהכי קשה עם חומות, הוא להשלים עם קיומן. ואם תראה את רשימת החומות שכתבתי, תראה שיש כאלו שניקח תמיד כנתונות, ויש כאלו שנתקשה להשלים איתן. לפעמים בגלל התקווה שנצליח מתישהו בכל זאת לעבור אותן, ולפעמים בגלל הכעס על אותם אלו שיצרו את החומה, או שלא איפשרו לנו לעבור אותה. תצטרך להבין שהחומה הזו היא בלתי עבירה, שהוריך לא ישתנו, וחייה את חייך לצידה. אם יום אחד היא תתקעקע קצת בכל זאת, קח זאת כבונוס. כמו פרס קטן בלוטו. לא כמטרה, וגם ללא תקווה שזה באמת יקרה. 27.02.2011 משבר לאחר לידה קודם כל, כי את כבולה כאילו יש לך שרשרת ברזל, שבקצה כדור זהב גדול וכבד שאת לא יכולה לעזוב. כי כולם רואים את הזהב, ואת מרגישה את המשקל. את באמת לא יכולה להיות חופשית עכשיו, גם אם אישך הוא איש נפלא ותומך. אלא שהוא לא מניק, ולא תמיד מצליח להבין את עומס הרגשות, כאשר הם קיימים, או את היעדרם, כאשר הם חסרים, והעדרם מבלבל גם אותך. זה לא שנדמה שאין שוויון, כי אי השוויון הוא ממשי לגמרי. הוא יכול עדיין, לפחות בפוטנציה, ללכת לחדר כושר או לראות חברים, לפעמים, ואת כמעט שלא. הוא הולך לעבודה ויכול מדי פעם למרוח זמן, את לא. הקושי העיקרי הוא להשלים עם זה. ולפעמים יש בעיה בראיית הכדור הזהב הגדול והכבד והמחובר כמשהו שאמור לפצות. לא תמיד זה עובד כמו שזה אמור לעבוד, ואם את במרכז תשומת הלב של המשפחה שלך או שלו, וכולם לוקחים את זה כמובן מאליו שאת מרגישה את מה שהם חושבים שאת צריכה להרגיש, או לא מבינים מדוע את לא ובטוחים שמשהו לא בסדר איתך, זה קשה. ולפעמים הקושי העיקרי הוא באיבוד היכולת שלך לתת את תשומת הלב שאת רגילה, לבן או לבת הבכורים והאהובים, האח או האחות של הבייבי החדש, כשליבך נחמץ על הריחוק ההכרחי מהם. הקושי הוא גם להיות מסוגלת לראות כמה חודשים קדימה, או אולי אפילו רק חודשיים קדימה, לסיום חופשת הלידה ולחזרה לעבודה, שגם אם יגדילו את העומס, יאפשרו לך יציאה מהבית, וקצת שחרור מכדור הזהב שלך. מה שאת מרגישה עכשיו הוא גורם משמעותי בדיכאון שלאחר הלידה. נסי לעשות שני דברים: האחד, לבדוק אם יש מצבים וזמנים שבהם תוכלי לצאת לבד מדי פעם לשעה או שעתיים מהבית, כשהאיש שלך יישאר שם במקומך. תעשי את מה שאת רוצה או את מה שאת צריכה לעשות, אבל העיקר שתרגישי קצת חופש, מדי פעם. לפחות פעמיים בשבוע כאלה. דברי איתו על זה. הדבר השני הוא לדבר איתו על כך שקשה לך, שאולי יש לך סוג של דכאון כזה, ושאת רוצה ממנו מדי פעם חיבוק והבנה – סוג של פאוזה של כמה דקות מהכל, כדי להרגיש שהוא מבין, שתוכלי להיזון מהקשר שלכם.חודש מרץ
06.03.2011 משמעות הנגיעה העצמית בעת דייט האם נגיעה של האשה בעצמה, בדייט, בליטוף עצמי (של היד או של צידי הלחי, או השיער) מצביעים גם על עניין בגבר שאיתה? האם אשה שנוגעת בשערה או בבגדיה בפאב, בעת שהיא בקשר או בקשר עין עם גבר, מאותתת לו משהו חשוב? מה בעצם קורה כאן? כדי ליישר קו, חשוב לומר שגם גברים עושים זאת, אבל פחות. מה המשמעות של נגיעות מסוג זה? – כנראה מאד פשוטה. כך לפחות המשמעות הראשונה המאד אפיינית: נשים מודעות יותר מגברים למראה שלהן, ולכן מראה הוא עניין הדורש מדי פעם בדיקה, גם אם כהתנהגות אוטומטית, ובעיקר של נקודות תורפה או נקודות אסטרטגיות: האם כל קווצת שיער נמצאת במקומה? האם משהו חשוף יותר ממה שאמור להיות? ואולי: האם הוא חשוף מספיק, כפי שהוא אמור להיות? המשמעות השניה, בעיקר של ליטוף והתעסקות ממושכים בשיער, אינה מעידה בהכרח על עניין בבן הזוג, אלא משמשת ככלי להתרכזות ולהתכנסות פנימה, ולהתנתק לרגע במחשבות, בדיוק כמו שעושה תיפוף אצבעות – רק בעדינות רבה יותר. המשמעות השלישית מודעת יותר: היא באה מתוך ההנחה שליטוף עצמי ייראה, כנראה, חושני יותר, ולכן גם ישדר, במכוון, עניין במגע. סוג של הסבת תשומת הלב ל"בעצם, הרי בשביל זה אנחנו כאן!". להבדיל משתי המשמעויות הראשונות שיכולות להיות אוטומטיות ולא מודעות, משמעות זו נובעת מרצון מודע להיראות חושני. 13.03.2011 עד כמה לשחק בהכרות ראשונית? ובכלל בתחילת קשר, עד כמה להיפתח? עד כמה להתמסר לרגשות? עד כמה לשחק משחקים? עד כמה לתת והיכן לשים את הגבול? אין כללים. פשוט, אין כללים, כי כל אדם מגיע עם האישיות שלו, עם הצרכים והרצונות שלו, וגם עם הפחדים שלו. לפעמים, דווקא כאשר לא משחקים, אפשר להגיע לנצחון הכי גדול. אבל בשביל זה צריך את הפרטנר המתאים. כדאי לזכור את זה. לפעמים כדאי להמר כאילו הוא הפרטנר המתאים, ואם אחר-כך מתברר שלא – כנראה שלא הפסדתם הרבה ממילא. ולכן, הטיפ הכי טוב? – לכו עם האינטואיציות שלכם, וקחו לדרך קצת פחות פחדים, אם אתם יכולים. 20.03.2011 זוגיות עם פערים תרבותיים פערים בתרבות/באמונה/בתפיסת עולם יוצרים קושי בזוגיות. אפשר לסווג אותם מהקל אל הקשה כהבדלים ברקע כלכלי, במנהגים, בהשכלה, בריחוק הפיזי ממשפחת המקור, בתפיסה הדתית, במוצא הלאומי ובדת. מחקרים מראים שהסיכוי של נישואים כאלה להיכשל גדול יותר ככל שהפערים גדולים ומשמעותיים יותר. האם אפשר בכל זאת להצליח? התשובה היא כן. הרי, כעובדה, קיימים זוגות רבים שהצליחו להתגבר על הפערים. מה הסוד שלהם? הסוד הוא פשוט: היכולת להשלים עם קיומם של הפערים, יכולת שהיא מן הסתם נדרשת יותר מן הצד שמוותר יותר – זה אשר החיים המשותפים רחוקים יותר מתפיסת עולמו ותרבותו (בדרך כלל, למשל, הצד החילוני החי עם בן או בת זוג דתיים). זוגיות צריכה להיות באמת טובה בכל הבט אחר כדי להצליח במצב כזה, וכדי שיהיה קל להשלים עם החסכים ועם השינוי הערכי. כאשר הזוגיות באמת טובה, יותר קל לוותר ויתורים "עקרוניים" – כי תרגישו שיש לכם פיצוי. ובתנאי – וזה תנאי מאד מאד משמעותי – שלא תצפו לכך שבגלל הויתורים שויתרתם, "מגיע" לכם שיוותרו לכם יותר גם בעניינים השוטפים והיומיומיים. כי המחשבה הזו, היא היא שורש הרע בנישואים שראשיתם בפערים מסוג זה, שכן טיבה לחלחל, להציק, ולהפריע לכם בויתורים הקטנים והיומיומיים המרכיבים את הזוגיות. אם אתם נמצאים בזוגיות שכזו, הגיע הזמן שתשלימו עם הפערים, שתקבלו את נקודת שיווי המשקל עליה הסכמתם, ומשם והלאה, חיו חיי זוגיות רגילים, אשר אינם נפגעים מההבדלים העקרוניים הללו, ואינם משתמשים בהם. לא קל, אבל זה הסוד. 27.03.2011 פיתרון מערכתי לבעיות בזוגיות כאשר יש ביניכם בעיות: של תקשורת, של אי הסכמות, של תסכולים ותחושת אי צדק ושל הצורך להוכיח לצד השני שהוא טועה, הבעיות הן בדרך כלל לא שם. כדי להתגבר על זה, וכדי לפתור את הקשיים ולהגיע לזוגיות טובה, צריך לחשוב מערכתית. התחילו לפתור קודם את בעיית הקירבה ביניכם: את השותפות, את החברות ואת האינטימות. אם תחזרו להיות קרובים, יהיה לכם קל יותר לבקש מדי פעם כאשר אתם צריכים משהו מעשי או רגשי. לצד השני יהיה גם קל יותר להענות, ולשניכם יהיה הרבה יותר קל להציע עזרה. ואם מישהו צריך להתחיל בזה – קחו אחריות ועשו זאת. כדאי לזכור שזוגיות היא מסגרת מערכתית: שינוי בדבר אחד עשוי לגרום לשינוי גדול בדבר אחר. אם קיימת בעיה, כדאי לבחון ולשנות משהו ביחסים במישור אחר. אם עשיתם זאת נכון, לפעמים הבעיה תיפתר כמעט מאליה.חודש אפריל
03.04.2011 האם זאת אהבה? את חושבת עליו, את סופרת את הדקות עד שיחזור הביתה, את רוצה להיות איתו, את אוהבת להרגיש אותו, החברים שלו הם החברים שלך, את לא רוצה לחשוב אפילו על חיים בלעדיו למרות שאת עצמאית ויכולה להסתדר בלעדיו, וכשאת חושבת עליו תמיד עולה לך חיוך וההרגשה שלך משתפרת, אז מה זה משנה איך קוראים לזה? 10.04.2011 לגבר שאשתו החליטה להיפרד ממנו היא רוצה להיפרד. העולם הבטוח שבנית והאמון שהיה לך באשתך, שתהיה איתך באש ובמים, בטוב וברע, התפוגג ונעלם. זה יכול היה לקרות לה כי משהו ביחסים שביניכם לא עבד והיא התאהבה במישהו אחר, או כי הצטבר בתוכה מאגר גדול של כעסים שהיא כבר לא יכולה להכיל, או משום שהיא מרגישה שהחופש האישי שלה נשלל במסגרת הזוגיות, והיא צריכה לפרוץ את המסגרות כדי "לנשום חמצן". אם אתה קורא את הטיפ הזה, הרי זה משום שאתה כואב, פגוע, ובאמת לא מבין אותה. הזוגיות והצרכים האישיים נראים בעיניך אחרת - שצריך להתמודד, ליישר קו, ולהמשיך הלאה. ביחד. אני יודע שזה מקובל פחות אצל גברים במצבים כאלה, אבל אולי כדאי שתחשוב על הליכה לטיפול פרטני. אם מה שכתבתי עד עכשיו נכון לך, יתכן שיש לך קושי להתגמש רגשית שיוצר צורך במסגרת ברורה, ובהקשבה לנורמות חברתיות. מתוך זה מגיעה בושה בכך שהזוגיות שלך לא צלחה, ויאוש – כי מעכשיו שום דבר לא יהיה ברור. אולי גם יאוש מנשים, כי לאחר בגידה שכזו, איך אפשר עוד לבטוח במישהי? טיפול כזה יועיל לך, ואני חושב שלא רק לך. אם אשתך החליטה סופית להיפרד ממך, אתה מתחיל ללכת בדרך לא פשוטה, שתהיה שונה מכל מה שעשית עד עכשיו. ואם עד עכשיו הרגשת מדי פעם צורך להתגמש במסגרת הנישואים כדי להתאים את עצמך, תצטרך לעשות זאת הרבה יותר ועם הרבה פחות שליטה במה שקורה הן מול הילדים והן מול גרושתך. טיפול פרטני יעזור לך להתמודד ולהשלים עם הדבר החשוב ביותר והקשה ביותר שיעמוד בפניך – לבלוע מדי פעם את הגאווה וללמוד להתנהל מול פגיעות או אי הסכמה לדרכך שתרגיש מצד אשתך ולפעמים גם מצד הילדים. זכור שהפעם תהיה איתם ומולם בחזית לבדך, ולא תמיד זה קל. היכולת הזו שלך היא שתקבע את טובתם, הצלחתם ושלומם הנפשי של הילדים שלך בהמשך, וגם את טיב הקשר שלך איתם. 17.04.2011 תגיד, זה נשמע לך הגיוני? האם זה הגיוני שהוא לא מתקשר? – הוא הרי אוהב אותי! האם זה הגיוני שהיא נפגעת משטויות? – האם זה הגיוני שגם כשהוא לא בסדר, ואני מעירה לו, אז הוא מפסיק לדבר איתי, ואחר-כך הוא עוד לא ידבר איתי שבועות עד שאני אזום התקרבות? – האם זה הגיוני שהיא לא רוצה סקס יותר מפעם בשבוע? – האם זה הגיוני שהוא לא רוצה סקס יותר מפעם בחודש? – האם זה הגיוני שאמא שלי רוצה שאתן לה כל שעה וחצי דיווח מלא על כל מה שקורה איתי? "תגיד, זה נשמע לך הגיוני?" – שאלה כל כך נפוצה... והתשובה היא פשוטה: אם אלו העובדות אז כן, זה הגיוני, גם אם זה לא מתאים לדרך שבה אתם רואים או רוצים לראות את הדברים. מה שמשאיר שתי אפשרויות: או שאתם לא מכירים בעובדה שלצד השני יש הגיון שונה, או שאתם לא מכירים מספיק טוב את דרך החשיבה של הצד השני. וכל עוד אתם לא מקבלים זאת כעובדת חיים (והרי זו עובדת חיים!), תמשיכו להתקשות להכין את עצמכם לבאות, ותפלו שוב ושוב לתוך מצבים "בלתי צפויים". שאלו את עצמכם מדוע אתם עושים זאת: האם משום שנוח לכם להרגיש הקורבן הפגוע והנעלב יותר מאשר להתמודד עם העובדה שבן או בת הזוג שלכם שונים ממה שאתם מצפים שיהיו, ועם הצורך להבין מה הסיבה לכך? 24.04.2011 זוגיות בעת טיפולי פוריות טיפולי פוריות דורשים שיתוף פעולה מיוחד בין בני הזוג. זוגות רבים לא מודעים לקשיים הנפשיים המיוחדים הנובעים מהם, מה עוד שרבים מתוכם הם זוגות בתחילת דרכם הזוגית שגילו שקיים קושי בהגשמת החלום האישי והמשותף שלהם, והם נדרשים לשיתוף במינון ובעצמות רגשיות שלא התנסו בהם בעבר. לכאורה, מה הסיפור? כל מה שצריך זה לעבוד "לפי הספר" – הנחיות הרופאים. באופן מעשי – זו מעמסה רגשית כבדה כמעט מכל בחינה שהיא. בני זוג הנדרשים לטיפול פוריות נקלעים לתהיות, לרגשי אשם, לקשיים להתנהל לפי הספר במקום לפי הרגש, ועוד ועוד, שלא לדבר על קשיים כלכליים אפשריים. הציפיות של בני הזוג מעצמם ומבני זוגם נשברות על הרקע הזה באופנים שונים, בין אם על רקע הצורך בשיתוף פעולה בתנאים שהם לא קלים רגשית, ובין אם מעצם ההבנה שיש לו או לה, או לזיווג הזה דווקא – ולא פעם מסיבה שאינה ברורה – בעיית פוריות. משימתיות יתר של אחד מבני הזוג (ובדרך כלל האשה) עלולה לגרום לצד השני להרגיש "אביזר רבייה" ולא אדם פגיע, עם רגשות, ועלולים לגרום לו להרתע ולהתרחק. לא תמיד קל להודות בצרכים הרגשיים האלה, וקשה לדבר עליהם. לשני הצדדים. לפעמים שבירת הציפיות הזו, המאמץ הנדרש והמתח הנוצר מביאים את אחד מבני הזוג או את שניהם למחשבות "קיומיות" באשר להמשך חייהם ודרך התנהלותם, והם נקלעים למשבר נפשי. מערכות רפואיות הקשורות לטיפולי פוריות אינן בנויות לטפל גם במרכיב הנפשי של הטיפול. חשוב, חשוב, חשוב לדבר. אלא שזה לא קל. המטענים הרגשיים הפנימיים עלולים להיות כאלה שאתם לא רגילים לפתוח. אני ממליץ, מאד – עם ההבנה הראשונה שנוצר מתח או ניכור על רקע טיפולי פוריות, ואולי אפילו קודם, כהכנה מוקדמת – על יעוץ זוגי במשך ובמקביל לטיפול הפוריות, עד לכניסה להריון.חודש מאי
01.05.2011 כל ידע הוא כוח, גם הכרת הצד המשפטי לעיתים קרובות מדי אני שומע על התנהגות כוחנית, בדרך כלל דרך איומים ישירים או מוסווים, של צד אחד בזוגיות אל מול הצד השני. בדרך כלל, אם כי לא תמיד, מדובר בגבר מול אשה. התוצאה היא חששות של הצד המרגיש כפוי או מאויים: שיקחו לי את הילדים, שלא אראה אותם, שאשאר ללא כסף, שהוא לא יכיר באבהותו על הילד, שאשאר לבד, חששות הקשורים להסכם ממון ועוד ועוד. בכל מקרה שבו אתם מרגישים מאויימים או ללא מוצא, ואשר יש לו הבט משפטי וחוקי הנוגע לזוגיות ולמשפחה שאינכם מכירים אותו מספיק – לכו לעורך דין כדי לדעת. ידע הוא כוח. ברגע שאתם יודעים מה מותר ומה אסור (לכם ולצד השני), כבר לא יוכלו לאיים עליכם בחינם. אתם לא מוכרחים להשתמש בידע הזה כדי להגיש תביעה, אבל לפחות אי אפשר יהיה לאיים עליכם או להפחיד אתכם במה שאתם כבר יודעים שאינו נכון. עובדה זו לבדה תתן לכם המון כוח כדי להגיע לאיזון נכון יותר ביחסים שלכם. 08.05.2011 לבחור על מה להילחם אם אתם בוחרים להילחם בזוגיות, עשו זאת, אם בכלל, רק על מה שחשוב. אי אפשר להילחם על הכל באותה מידה של חריפות מבלי שהצד השני יבין, במוקדם או במאוחר, שלא יכול להיות שהכל באמת חשוב באותה מידה. הרושם שנוצר בצד השני הוא שהתעקשות ומריבות מטרתן להכעיס, לדכא ואולי אפילו להשפיל – גם אם המטרה המקורית של המלחמות שלכם היא פשוט לעצור את הסחף עוד כשהוא קטן. במוקדם או במאוחר, התוצאה תהיה התנגדות גורפת של בן או בת זוגכם לכל דבר ועניין. אם, לעומת זאת, תבחרו את המלחמות שלכם בזהירות, התמונה תהיה שונה לגמרי. אם אתם יודעים לוותר על מה שחשוב פחות, הצד השני יבין שכאשר אתם כבר נאבקים על מטרה או צורך כלשהו, הרי זה משום שזה באמת חשוב לכם. המשקל של האמירה שלכם יהיה בעל משמעות רבה יותר, והנכונות של הצד השני לוותר תהיה גבוהה יותר. לא תמיד תקבלו את מה שאתם רוצים כאשר אתם רוצים, אבל תקבלו יותר, ובאוירה טובה יותר. 15.05.2011 האם הברוגז שלי עובד? אולי. אם אתה מעניש את בת זוגך (או את את בן זוגך) כדי שתלמד לא לעשות זאת שוב, היא תלמד. אבל היא תלמד גם שהיא אשה מצולקת, נפשית, ושאתה מפסיק בשלב מסויים להיות הגיוני לא משום שאתה לא הגיוני, אלא כי היא לא מבינה אותך. לכן היא תהיה כועסת, ומקשיבה עוד פחות. כשהיא לא מבינה, אתה הופך להיות, מבחינתה, בלתי צפוי, גם אם אתה חושב שאתה עקבי וצפוי לגמרי. מצד שני, אתה עושה זאת כי אינך מצליח להגיע אליה בדרך אחרת. האם היא האשמה בכך? לא בהכרח. יכול להיות שאתה לא יודע לומר זאת נכון כך שהיא תדע להקשיב. תמיד יש דרך שבה תוכל לומר את מה שאתה רוצה באופן שהיא תקשיב (או שתוכלי לומר כך הוא יקשיב). תמיד. ואם זה לא מצליח, זה אמנם משום שהיא מציבה חומות, של כעס או פגיעה המונעות ממנה להקשיב, אבל זה כך גם כי אתה לא יודע לומר אחרת. כי אתה לא יודע לומר זאת כך שהיא תיפגע פחות, ועם יותר סבלנות כדי לתת לה זמן לקבל. אם תבין שתמיד יש דרך לומר כך שהיא תקשיב, אולי תתחיל לחפש את הדרך הזו. אם לא הצלחת לעשות זאת עד עכשיו, זה רק אומר שזה כנראה בכלל לא קל, בתנאי האישיות שלך ושלה. אבל זה לא אומר שזה בלתי אפשרי. 22.05.2011 האם היא בוגדת בי? אם היא לא מקיימת איתי יחסי מין כבר זמן רב, האם זה לא מעיד כל כך שהיא בוגדת בי? - שאלה שאני מקבל לעיתים די מזומנות. התשובה היא: לא. זה לא מעיד על בגידה. זה אפילו לא מעיד בהכרח על כך שהיא לא אוהבת אותך. בדרך כלל הסיבות לכך הן אחרות. לפעמים אשה נמנעת מיחסי מין בשל בעיה הורמונלית או פיזיולוגית, אבל בדרך כלל זו עדות לכך שהיחסים ביניכם לא טובים. בדוק מה קורה ביניכם במישור הזה. כי סביר שאם היא כועסת, או שומרת טינה, או פגועה או במתח, וכשאין תקשורת טובה מספיק ביניכם או משהו בדומה, רגשותיה אלה עומדים בדרכה להתקרב אליך אינטימית. קח בחשבון שהאפשרות הזו נכונה יותר אצל נשים במצב של מתח זוגי מאשר אצל גברים במצב דומה, כך שאולי לא נכון לשפוט ולהבין אותה לפי מה שנכון אצלך. 29.05.2011 בן זוג חדש, תדמית חדשה: האם הוא מתאים לי? מדי פעם אני מקבל פנייה שכזו: "הוא לא הטיפוס שאני מתאהבת בו. יצאנו תקופה מסוימת ורק לאחרונה אני מרגישה שגילתי בו צדדים אחרים, ואנחנו נפתחים עם הזמן. אבל איך אני יכולה לדעת אם זאת "אהבה", או אם זו תלות שמקורה במגע ובזמן שעשו את שלהם? כן נעים לי איתו, אבל אני לא מרגישה שזה ה-חיבור הכי מושלם, כי אני בד"כ יותר מתחברת לגברים מסוג אחר. מה שנכון הוא שעם הזמן אני כן יותר ויותר מרגישה שאני אוהבת אותו. כל זה מבלבל אותי, ואני לא מבינה." תשובה: אם את אוהבת אותו, ואם את חושבת שתמשיכי להתאהב בו, ואם את חושבת שהוא טוב לך, אל תיבהלי מהעובדה שהוא לא מה שחשבת שמתאים לך. מה שכנראה מדאיג אותך הוא שהעובדה שהוא שונה ממה שחשבת שאת רוצה, משנה משהו בתדמית שלך את עצמך. כי את מרגישה כאילו שאת לובשת פתאום בגד שאת לא רגילה, או בצבעים שונים שלא האמנת שתלבשי, או עם תספורת חדשה, ועדיין לא התרגלת לתדמית החדשה שלך. אם זה מרגיש לך טוב, סימן הוא שיש בך דברים שאינך מכירה עדיין. אל תפחדי להמשיך וללמוד את עצמך.חודש יוני
05.06.2011 הוא מתעורר מינית מנשים אחרות! שאלה שאני מקבל מדי פעם: ברגע של פתיחות הוא סיפר לי שלפעמים הוא מתעורר מינית כשהוא רואה אשה אחרת. איך אני מתמודדת עם זה? אני מרגישה נבגדת. תשובה: בין אם תרצי ובין אם לאו, דברים כאלה קרו וייקרו, וכשהוא יראה או ייגע ואפילו במקרה באשה אחרת, לפעמים הוא יתעורר מינית. זה לא משהו ברצונו או שלא ברצונו, וזה לא משהו שברצונן של הנשים או שלא ברצונן. כך הביולוגיה שלנו, של בני אדם, גברים כנשים, וכך הפסיכולוגיה שלנו. זה לא אומר שיש כאן משהו מכוון או רגשי. לא תמיד קל לקבל את זה. אם לא גדלת לקבל את העניין הזה כתופעה טבעית, זה יכול להיות מביך, פוגע ומאיים. קחי בחשבון שהעובדה שהוא פתח זאת בפנייך, היא לטובתו ולא לחובתו. זה אומר שהוא הרגיש מספיק בנוח איתך, למרות השמרנות שלך. ואני מניח שגם את, בסרטים מסויימים, ברגעים רומנטיים מסויימים, מרגישה עוררות מינית. זה נורמלי, והייתי מודאג יותר אם זה לא היה קורה לך. השתמשי בהבנה שלך את עצמך כדי להבין אותו טוב יותר, ועם פחות פחדים. אצל גברים העוררות המינית הלא רגשית נפוצה יותר מאשר אצל נשים, וגם חזקה יותר (בשל הצטברות הזרע שיש לפרוק אותו כך או כך), אבל אין זה אומר דבר וחצי דבר על כוונות או רצון לממש זאת. 12.06.2011 תקשורת של מבטים, ושיתוף פעולה הידעת? עין האדם עברה התפתחות מיוחדת כדי לתת מידע על כוונות. בניגוד לשימפנזה, לגורילה ולאורנגוטן, העין שלנו מוארכת, וה"לובן" שלה ("סקלרה" בלטינית) לבן, ולא חום. תכונה זו מאפשרת לראות טוב יותר את כיוון המבט האנושי. מתברר שעובדה זו היא עדות חשובה מאד על מידת החברתיות של האדם: הסגרת מידע משמעותית שכזו על כוונותינו לא היתה יכולה להתפתח לולא במרבית המקרים היא כרוכה בשיתוף פעולה יותר מאשר בתחרותיות, ולכן מועילה יותר מאשר מזיקה. 19.06.2011 איך להרגיש יותר טוב עם עצמי? להרגיש טוב עם עצמך אינו דבר טריוויאלי. לרבים זה קשה מאד, בין אם הם פרפקציוניסטים ורואים בעצמם כל פגם כחיסרון גדול שלא מאפשר לאף אחד, גם לא להם עצמם, לראות שיש בהם דברים טובים, ובין אם הם מאבדים בטחון עם כל ביקורת שהם מקבלים מסביבתם. יש פתרונות רבים לאנשים שהם קשים עם עצמם. הנה שני טיפים: 1. אמרו לעצמכם: "אני לא לבד. גם לאנשים אחרים יש חסרונות, גם אם אלו הם חסרונות אחרים. ובכל זאת – הם מסתדרים. אם אנשים אחרים מתמודדים עם החסרונות שלהם, גם אני יכול." 2. אל תקחו שום דבר שבו אתם כן טובים (עניינים חברתיים או מקצועיים או אחרים), כמובן מאליו. שום דבר. כי זה לא כך, ובודאי שלא בעיני אחרים. שימו לב מה אחרים מעריכים בכם, בין אם הם חברים, בני משפחה או עמיתים לעבודה. אמרו לעצמכם: "מותר לי. למרות החסרונות, מותר לי להיות גאה בדברים שבהם אני כן טוב. זה לא מובן מאליו!" 26.06.2011 הזוגיות, והחרדות שלי... לפעמים, הכל (כמעט) טוב, ואת כעלה נרדף ברוח על כל מכשול קטן בזוגיות, וכמעט קורסת, ובטוחה שהנה הנה, הכל נגמר. איך מתמודדים עם זה? כשאת חרדתית, העולם הופך להיות בלתי יציב, וזה מפחיד. זה כך, אולי גם משום שאת מיחסת המון חשיבות לזוגיות ולאהבה. אולי יותר ממה שנכון, כי לכל אדם יש הרבה צרכים, ואולי אם את לא נותנת גם לצרכים אחרים חשיבות, כמו למשל קריירה, עיסוקים, חיים חברתיים, משפחה ועוד, כל ההצלחה שלך מוטל על כתפי הזוגיות שלך, ואז את חרדה יותר. ולא אמרתי עדיין דבר על קשרים אחרים שמחכים לך, כשאת עסוקה בקשר הזה. כי הפוטנציאל למשהו אחר תמיד קיים. וכשאת לא רואה משהו אחר, זה מפחיד. אולי כדאי שתנסי לתת מקום לדברים נוספים. תנסי לפחות. כי המשקל האדיר הזה באמת גורם למעמסה גם עליו. ואם קשה לך להתמודד עם זה לבד, אולי כדאי שתלכי לטיפול פרטני או אפילו זוגי. שתלמדי להתמודד עם הפחדים הללו, וכדי שהקשר שלכם יוכל להיות קל יותר, שלם יותר, ומכוון לכיוונים שאליהם הוא אמור להיות מכוון.חודש יולי
03.07.2011 האם להתעקש לאחר פרידה? התחלות זה דבר לא קל. כמעט לכל אחד מאיתנו קורה שלאחר שבוע או שבועיים או שלושה שפגשנו מישהו, יורד לנו ממנו. הסיבות לכך יכולות להיות שונות, החל מהיחס שלו לכלבה שלו, או האופן שבו היא צוחקת עם חברים, או שנמאס לך מהחולצה הכחולה שלה או שלך מהריח שלו, או שהיא רגשית מדי בשבילך, או שהוא קנאי או שובניסט מדי בשבילך, או שהסקס היה רע, או שגילית שיש איזה מחלה כרונית/נפשית במשפחה שלו, או כל דבר אחר, שלפעמים אפילו התקשיתם להגדיר את הסיבה כראוי. ככה זה עובד בהתחלות. חלק מהסיבות יכול להיות ממשי, וחלק מדומה, אבל כשזה תחילת קשר, זה יכול להיגמר מסיבות שלא תדעו. זה קורה פחות כאשר זה כבר לאחר חודש או חודשיים, אבל זה קורה. עדיין. אם אתם הייתם אלה שהרגשתם שזו זוגיות שיכולה להצליח, והצד השני היה זה שהחליט לנתק את הקשר, הסיבות, גם אם הן נאמרות, בדרך כלל אינן ברורות עד הסוף. או כי הצד השני לא יודע לומר, או כי לא רוצה להתווכח עליהן ולכן לא אומר, או כי לא רוצה לפגוע, או כי הוא הוא עצמו חושש מפגיע בתדמית שלו כאשר הסיבות שלו, שאולי הן קטנוניות וטפשיות בעיניו, תופסות בכל זאת נפח גדול עבורו. כך שזה קצת כמו לקנות כמה כרטיסי הגרלה ברצף, בזה אחר זה, עד שאחד זוכה. ולפעמים, כשזה לוקח זמן, קל להתייאש. לא הכל בשליטה שלנו. זה טוב וחשוב לקחת אחריות, וחשוב לנסות שוב ולבחון ולבדוק שוב עם הצד השני אם להערכתכם זו זוגיות שיכולה להצליח. יחד עם זאת אתם לא לבד במשחק, ולצד השני יש העדפות משלו. זה שלפעמים זה לא אתם זה לא אומר שאתם לא בסדר. לפעמים יש לו או לה אינטרסים שונים משלך (נגיד, אי רצון בקשר זוגי לאורך זמן), לפעמים יש לו העדפות למשהו אחר, או פחדים מתכונות מסויימות (נגיד, אינטליגנציה והצלחה, או צבע עור בהיר, או כהה, ועוד ועוד). ואת כל הדברים האלה, אתם לא יכולה לדעת. אז הקטע הוא פשוט – אם ניסיתם, וניסיתם שוב כשחשבתם שזה חשוב, וזה לא עבד – עזבו. המשיכו הלאה, למענכם. 10.07.2011 בן זוג ביקורתי בן זוג ביקורתי גורם לאיבוד ביטחון, להתמרמרות, לכעסים ולמריבות על יוקרה והערכה. הסיבות לכך יכולות להיות שונות, ולכן גם הפתרונות שונים. הפיסקה הבאה היא תשובה שלי לפנייה של גולשת באתר היעוץ שאני מנהל בסטארמד. המענה שלה לתגובתי היה: "תודה רבה אני מפנימה את הדברים. זה כל כך נכון מה שאמרת. מהפגיעות שלי איבדתי את הראייה אך הזזת את 'האבנים' ועכשיו אני רואה את המסלול יותר טוב :)". אם התשובה מתאימה גם לכם, אולי היא תקל גם עליכם להסיר את המחסומים שיש לכם מפני תפישה נכונה ומועילה יותר של היחסים שביניכם: אני לא יודע אם הביקורת שלו לא התחילה בכלל בגלל חוסר הביטחון שלו. ואולי מתוך כך שחשובה לו יותר התדמית שלו בחברה (החברים שלו בעיקר) מאשר הצורך שלך בבטחון, בשלווה, באהבה ובקבלה. זה משפיע. וכשאת "חלשה" יותר, זה משפיע יותר. נסי לנטרל את הדברים שלו יותר, ולשים אותם בפרופורציה שלך. סמכי על עצמך יותר. נסי גם לראות את דבריו מתוך חולשותיו שלו, ובהקשר שבו הוא אומר אותם. זה לא אומר שאת צריכה להתווכח או להצדיק את עצמך בעיניו. קודם כל, שפטי את הדברים בעינייך שלך, ובמקומות שבהם את חושבת שהוא טועה, חזקי את עצמך לעצמך. יכול להיות גם שזה ייקל עליך בהתמודדות איתו, ואולי תצליחי בעקבות כך אפילו לריב איתו פחות. ואולי גם, כאשר תרגישי בטוחה יותר בעצמך, גם הוא ילמד להעריך אותך יותר. גם אם לא 'תוכיחי לו באותות ובמופתים, ובויכוחים' שהוא טועה. הוא ילמד מתוך מראה עיניים טוב יותר מאשר בויכוח שבו הוא יתחפר בעמדתו רק כי אמר משהו ואת מתנגדת. 17.07.2011 מסרים כפולים את לא מבינה מה הוא באמת רוצה. הוא החליט להיפרד, אולי כדי להתנסות עוד לפני שהוא מתמסד, אולי כי הוא רוצה הפסקה כדי לדעת מה הוא באמת רוצה, ואולי מסיבות אחרות. אבל הוא ממשיך לתת לך מסרים עד כמה הוא אוהב אותך, ועד כמה את חסרה לו. אלא שהוא לא עושה שום דבר בעניין, ואת, שרצית אותו כל כך, כבר לא מבינה שום דבר, ולא יכולה יותר. הוא נותן לך מסרים כפולים. לא פלא שאת משתגעת. זה מה שמסרים כפולים עושים. את כבר לא יודעת מה נכון ומה לא. אם את רוצה לשמור על שפייות, הסיקי את המסקנות. אם הוא רוצה שתחזרו להיות ביחד - שייתן לך מסרים חד משמעיים. אם הוא נותן מסרים כפולים, זה אומר שחשוב לו יותר האגו שלו (שהוא יכול, ושיש מי שרוצה אותו), ואולי לשמור אותך על אש קטנה עד שיסיים את ההרפתקאות שלו, אם בכלל, מאשר לדאוג לך, ולשלמות הנפשית שלך. חשבי על זה קצת כדי להבין מה זה באמת אומר עליו, וחשבי גם אם זה מה שאת באמת מאחלת לעצמך כבן זוג – למרות הדברים הטובים, האחרים, שיש בו. 31.07.2011 כאב הידיעה שהוא עדיין לא בתוך הזוגיות מצב נפוץ בעידן האינטרנטי: אתם בקשר חדש של כמה שבועות. הכרתם דרך אתר הכרויות, ו/או יש לך ולבן זוגך הטרי דף פעיל בפייסבוק. בדקת לאחר זמן מה את הפעילות שלו, והוא עדיין שם, מדי פעם, באתר ההכרויות, או פעיל בפייסבוק (וכן... זה קורה גם הפוך). מה שבטוח, רצית לבדוק, פתחת דף וירטואלי, ופנית אליו, והוא מחזר אחריך במלוא המרץ, ורוצה להיפגש. אוי... מה עושים עם זה? המגרעת של הנסיון שעשית היא שעכשיו את יודעת, ושזה כואב. היתרון של מה שעשית הוא שעכשיו את יודעת בדיוק בדיוק. כלומר, שהוא מפלטרטט חופשי עם אחרות, ומוכן לבדוק אפשרויות, ואת מוכנה להסיק את המסקנות – וגם זה כואב. ואולי הדבר הכי קשה הוא המצב שבו את יודעת שאת יודעת, ועדיין נשארת שם כי הוא מאד מאד מוצא חן בעינייך. במצב כזה, לפעמים אולי עדיף היה שלא לדעת. אולי בעיקר כאשר יש סיכוי שזה ישתנה אחר-כך.חודש אוגוסט
07.08.2011 התחלות קשר: "יחסים" או "יחסים מיניים"? רוב הגברים הם "בחורים טובים", כשנותנים להם הזדמנות. העניין הוא שלפעמים נשים מתקשות לתת להם הזדמנות, כי זה דורש הצהרת כוונות מפורשת. יחסים רבים מתחילים היום כאשר גבר ואשה מגיעים למיטה בפגישה הראשונה עד השלישית. לעיתים קרובות, גברים יוצאים מתוך ההנחה שזה מתאים גם לאשה, ושאולי היא לא רוצה "יחסים", אלא יחסי מין. הסיבה? – כי זה מתאים למה שהם רוצים כרגע, גם אם זה לא בדיוק מתאים להם לתדמית הכוללת של מה ש"נשים רוצות". כל עוד לא נאמר דבר אחר במפורש, זה מרגיע את המצפון שלהם, ויכול להשאיר את היחסים במסלול המיני בלבד, בלי שום קשר לאיכויות של האשה. כדאי לדעת שגברים רבים ינהגו אחרת, אם יידעו במפורש שהאשה שאיתה הם יוצאים לא מחפשת יחסי מין מזדמנים, אלא מחפשת יחסים וקשר קבוע. זה לא אומר שהם לא יזרמו עם הסטוץ, אבל "בחורים טובים" לא יימשכו קשר מיני לאורך זמן, כי הם ירצו להיות בסדר עם המצפון שלהם. כך שאם היחסים התחילו שם, חשוב שתגידי, במפורש, שאת מחפשת קשר קבוע. כן, גם איתו. אם הוא יידע במפורש שאת איתו לא רק בשביל הסקס, הוא יגיע מהר יותר לשלב הבא שבו יצטרך להחליט: אם בכלל להמשיך את הקשר, כשבעצם הוא רק רצה סקס טוב וחופשי ממחוייבויות, או – איך הוא ממשיך את הקשר מכאן ולהבא, כקשר זוגי. רק שהמפורש הזה צריך להיות באמת ברור, כי אחרת הוא כבר יצליח לספר לעצמו סיפורים למה הוא אולי חשב אחרת. ופעמים רבות כאן בדיוק הקושי: לומר לו שאת חושבת עליו ברצינות (כפוטנציאל לבן זוג קבוע), כאשר מנגד קיים החשש שאולי הוא לא.זוגיות
בגידות
מתעורר מנשים אחרות הוא מתעורר מינית מנשים אחרות! שאלה שאני מקבל מדי פעם: ברגע של פתיחות הוא סיפר לי שלפעמים הוא מתעורר מינית כשהוא רואה אשה אחרת. איך אני מתמודדת עם זה? אני מרגישה נבגדת. תשובה: בין אם תרצי ובין אם לאו, דברים כאלה קרו וייקרו, וכשהוא יראה או ייגע ואפילו במקרה באשה אחרת, לפעמים הוא יתעורר מינית. זה לא משהו ברצונו או שלא ברצונו, וזה לא משהו שברצונן של הנשים או שלא ברצונן. כך הביולוגיה שלנו, של בני אדם, גברים כנשים, וכך הפסיכולוגיה שלנו. זה לא אומר שיש כאן משהו מכוון או רגשי. לא תמיד קל לקבל את זה. אם לא גדלת לקבל את העניין הזה כתופעה טבעית, זה יכול להיות מביך, פוגע ומאיים. קחי בחשבון שהעובדה שהוא פתח זאת בפנייך, היא לטובתו ולא לחובתו. זה אומר שהוא הרגיש מספיק בנוח איתך, למרות השמרנות שלך. ואני מניח שגם את, בסרטים מסויימים, ברגעים רומנטיים מסויימים, מרגישה עוררות מינית. זה נורמלי, והייתי מודאג יותר אם זה לא היה קורה לך. השתמשי בהבנה שלך את עצמך כדי להבין אותו טוב יותר, ועם פחות פחדים. אצל גברים העוררות המינית הלא רגשית נפוצה יותר מאשר אצל נשים, וגם חזקה יותר (בשל הצטברות הזרע שיש לפרוק אותו כך או כך), אבל אין זה אומר דבר וחצי דבר על כוונות או רצון לממש זאת.התחלות
האם הוא מתאים לי? בן זוג חדש, תדמית חדשה: האם הוא מתאים לי? מדי פעם אני מקבל פנייה שכזו: "הוא לא הטיפוס שאני מתאהבת בו. יצאנו תקופה מסוימת ורק לאחרונה אני מרגישה שגילתי בו צדדים אחרים, ואנחנו נפתחים עם הזמן. אבל איך אני יכולה לדעת אם זאת "אהבה", או אם זו תלות שמקורה במגע ובזמן שעשו את שלהם? כן נעים לי איתו, אבל אני לא מרגישה שזה ה-חיבור הכי מושלם, כי אני בד"כ יותר מתחברת לגברים מסוג אחר. מה שנכון הוא שעם הזמן אני כן יותר ויותר מרגישה שאני אוהבת אותו. כל זה מבלבל אותי, ואני לא מבינה." תשובה: אם את אוהבת אותו, ואם את חושבת שתמשיכי להתאהב בו, ואם את חושבת שהוא טוב לך, אל תיבהלי מהעובדה שהוא לא מה שחשבת שמתאים לך. מה שכנראה מדאיג אותך הוא שהעובדה שהוא שונה ממה שחשבת שאת רוצה, משנה משהו בתדמית שלך את עצמך. כי את מרגישה כאילו שאת לובשת פתאום בגד שאת לא רגילה, או בצבעים שונים שלא האמנת שתלבשי, או עם תספורת חדשה, ועדיין לא התרגלת לתדמית החדשה שלך. אם זה מרגיש לך טוב, סימן הוא שיש בך דברים שאינך מכירה עדיין. אל תפחדי להמשיך וללמוד את עצמך. האם זאת אהבה? האם זאת אהבה? את חושבת עליו, את סופרת את הדקות עד שיחזור הביתה, את רוצה להיות איתו, את אוהבת להרגיש אותו, החברים שלו הם החברים שלך, את לא רוצה לחשוב אפילו על חיים בלעדיו למרות שאת עצמאית ויכולה להסתדר בלעדיו, וכשאת חושבת עליו תמיד עולה לך חיוך וההרגשה שלך משתפרת, אז מה זה משנה איך קוראים לזה? האם להתעקש לאחר פרידה? האם להתעקש לאחר פרידה? התחלות זה דבר לא קל. כמעט לכל אחד מאיתנו קורה שלאחר שבוע או שבועיים או שלושה שפגשנו מישהו, יורד לנו ממנו. הסיבות לכך יכולות להיות שונות, החל מהיחס שלו לכלבה שלו, או האופן שבו היא צוחקת עם חברים, או שנמאס לך מהחולצה הכחולה שלה או שלך מהריח שלו, או שהיא רגשית מדי בשבילך, או שהוא קנאי או שובניסט מדי בשבילך, או שהסקס היה רע, או שגילית שיש איזה מחלה כרונית/נפשית במשפחה שלו, או כל דבר אחר, שלפעמים אפילו התקשיתם להגדיר את הסיבה כראוי. ככה זה עובד בהתחלות. חלק מהסיבות יכול להיות ממשי, וחלק מדומה, אבל כשזה תחילת קשר, זה יכול להיגמר מסיבות שלא תדעו. זה קורה פחות כאשר זה כבר לאחר חודש או חודשיים, אבל זה קורה. עדיין. אם אתם הייתם אלה שהרגשתם שזו זוגיות שיכולה להצליח, והצד השני היה זה שהחליט לנתק את הקשר, הסיבות, גם אם הן נאמרות, בדרך כלל אינן ברורות עד הסוף. או כי הצד השני לא יודע לומר, או כי לא רוצה להתווכח עליהן ולכן לא אומר, או כי לא רוצה לפגוע, או כי הוא הוא עצמו חושש מפגיע בתדמית שלו כאשר הסיבות שלו, שאולי הן קטנוניות וטפשיות בעיניו, תופסות בכל זאת נפח גדול עבורו. כך שזה קצת כמו לקנות כמה כרטיסי הגרלה ברצף, בזה אחר זה, עד שאחד זוכה. ולפעמים, כשזה לוקח זמן, קל להתייאש. לא הכל בשליטה שלנו. זה טוב וחשוב לקחת אחריות, וחשוב לנסות שוב ולבחון ולבדוק שוב עם הצד השני אם להערכתכם זו זוגיות שיכולה להצליח. יחד עם זאת אתם לא לבד במשחק, ולצד השני יש העדפות משלו. זה שלפעמים זה לא אתם זה לא אומר שאתם לא בסדר. לפעמים יש לו או לה אינטרסים שונים משלך (נגיד, אי רצון בקשר זוגי לאורך זמן), לפעמים יש לו העדפות למשהו אחר, או פחדים מתכונות מסויימות (נגיד, אינטליגנציה והצלחה, או צבע עור בהיר, או כהה, ועוד ועוד). ואת כל הדברים האלה, אתם לא יכולה לדעת. אז הקטע הוא פשוט – אם ניסיתם, וניסיתם שוב כשחשבתם שזה חשוב, וזה לא עבד – עזבו. המשיכו הלאה, למענכם. יחסים מיניים התחלות קשר: "יחסים" או "יחסים מיניים"? רוב הגברים הם "בחורים טובים", כשנותנים להם הזדמנות. העניין הוא שלפעמים נשים מתקשות לתת להם הזדמנות, כי זה דורש הצהרת כוונות מפורשת. יחסים רבים מתחילים היום כאשר גבר ואשה מגיעים למיטה בפגישה הראשונה עד השלישית. לעיתים קרובות, גברים יוצאים מתוך ההנחה שזה מתאים גם לאשה, ושאולי היא לא רוצה "יחסים", אלא יחסי מין. הסיבה? – כי זה מתאים למה שהם רוצים כרגע, גם אם זה לא בדיוק מתאים להם לתדמית הכוללת של מה ש"נשים רוצות". כל עוד לא נאמר דבר אחר במפורש, זה מרגיע את המצפון שלהם, ויכול להשאיר את היחסים במסלול המיני בלבד, בלי שום קשר לאיכויות של האשה. כדאי לדעת שגברים רבים ינהגו אחרת, אם יידעו במפורש שהאשה שאיתה הם יוצאים לא מחפשת יחסי מין מזדמנים, אלא מחפשת יחסים וקשר קבוע. זה לא אומר שהם לא יזרמו עם הסטוץ, אבל "בחורים טובים" לא יימשכו קשר מיני לאורך זמן, כי הם ירצו להיות בסדר עם המצפון שלהם. כך שאם היחסים התחילו שם, חשוב שתגידי, במפורש, שאת מחפשת קשר קבוע. כן, גם איתו. אם הוא יידע במפורש שאת איתו לא רק בשביל הסקס, הוא יגיע מהר יותר לשלב הבא שבו יצטרך להחליט: אם בכלל להמשיך את הקשר, כשבעצם הוא רק רצה סקס טוב וחופשי ממחוייבויות, או – איך הוא ממשיך את הקשר מכאן ולהבא, כקשר זוגי. רק שהמפורש הזה צריך להיות באמת ברור, כי אחרת הוא כבר יצליח לספר לעצמו סיפורים למה הוא אולי חשב אחרת. ופעמים רבות כאן בדיוק הקושי: לומר לו שאת חושבת עליו ברצינות (כפוטנציאל לבן זוג קבוע), כאשר מנגד קיים החשש שאולי הוא לא. כאב הידיעה כאב הידיעה שהוא עדיין לא בתוך הזוגיות מצב נפוץ בעידן האינטרנטי: אתם בקשר חדש של כמה שבועות. הכרתם דרך אתר הכרויות, ו/או יש לך ולבן זוגך הטרי דף פעיל בפייסבוק. בדקת לאחר זמן מה את הפעילות שלו, והוא עדיין שם, מדי פעם, באתר ההכרויות, או פעיל בפייסבוק (וכן... זה קורה גם הפוך). מה שבטוח, רצית לבדוק, פתחת דף וירטואלי, ופנית אליו, והוא מחזר אחריך במלוא המרץ, ורוצה להיפגש. אוי... מה עושים עם זה? המגרעת של הנסיון שעשית היא שעכשיו את יודעת, ושזה כואב. היתרון של מה שעשית הוא שעכשיו את יודעת בדיוק בדיוק. כלומר, שהוא מפלטרטט חופשי עם אחרות, ומוכן לבדוק אפשרויות, ואת מוכנה להסיק את המסקנות – וגם זה כואב. ואולי הדבר הכי קשה הוא המצב שבו את יודעת שאת יודעת, ועדיין נשארת שם כי הוא מאד מאד מוצא חן בעינייך. במצב כזה, לפעמים אולי עדיף היה שלא לדעת. אולי בעיקר כאשר יש סיכוי שזה ישתנה אחר-כך. לשחק משחקים? עד כמה לשחק בהכרות ראשונית? ובכלל בתחילת קשר, עד כמה להיפתח? עד כמה להתמסר לרגשות? עד כמה לשחק משחקים? עד כמה לתת והיכן לשים את הגבול? אין כללים. פשוט, אין כללים, כי כל אדם מגיע עם האישיות שלו, עם הצרכים והרצונות שלו, וגם עם הפחדים שלו. לפעמים, דווקא כאשר לא משחקים, אפשר להגיע לנצחון הכי גדול. אבל בשביל זה צריך את הפרטנר המתאים. כדאי לזכור את זה. לפעמים כדאי להמר כאילו הוא הפרטנר המתאים, ואם אחר-כך מתברר שלא – כנראה שלא הפסדתם הרבה ממילא. ולכן, הטיפ הכי טוב? – לכו עם האינטואיציות שלכם, וקחו לדרך קצת פחות פחדים, אם אתם יכולים.התמודדות בזוגיות
אני רוצה עוד ילד, הוא לא אני רוצה עוד ילד, הוא לא. מה עושים? זוגות נמצאים לפעמים בקונפליקט מהותי. השאלה אם ליצור ילד משותף (או עוד ילד) היא אחד מהקונפליקטים היותר מהותיים, אבל יכולים להיות גם אחרים שמרגישים מהותיים כמעט באותה מידה. קונפליקט מהותי אינו קל לפתרון. לא תמיד יש פתרון "רצוי", כי מן הסתם הוא לא "רצוי" באותה מידה לשני הצדדים גם יחד, לפחות בשלב ההחלטה עצמה. אם את בקונפליקט הזה, לדוגמא, ומתלבטת על המשך הזוגיות, אולי את צריכה לשאול את עצמך את השאלה שלך באופן ברור יותר, ויתכן ששאלה מנוסחת נכון יותר גם תכוון אותך נכון יותר לתשובה מעשית. אז אם כך, מה השאלות האפשריות? (1) איך לשכנע אותו להסכים לרצוני כשהוא מתנגד לי? (2) איך לשכנע אותו לרצות עוד ילד? (3) האם כאשר אני רוצה עוד ילד והוא לא, זו סיבה להתגרש? (4) איך אני יכולה לקבל את זה שהוא לא רוצה עוד ילד, ולחיות עם זה בשלום? אם הקונפליקט מהותי, ואם אתם תקועים איש בעמדתו ולא יודעים איך יוצאים מזה, רצוי שתלכו ליעוץ זוגי. לא כדי שהיועץ הזוגי יעזור לך לשכנע אותו שנכון להביא ילד, וגם לא כדי שאת תוותרי על הרעיון, אלא כדי ששניכם תקשיבו יותר זה לזה, ואולי תבינו יותר זה את המצוקות של זה, את הפחדים, את הצרכים ואת הכמיהות. ואולי כדי שתחליטו אז, לאחר הקשבה, שהקשר שלכם חשוב מכל דבר אחר, ושמה שלא יהיה אתם תישארו ביחד. יתכן שכרגע, במרכז הקונפליקט, את לא רואה את זה כאפשרות. אולי. אבל אם בשום פנים ואופן את לא רואה את זה כאפשרות, יתכן שכבר נתת תשובה חיובית לשאלה השלישית. בן זוג ביקורתי בן זוג ביקורתי בן זוג ביקורתי גורם לאיבוד ביטחון, להתמרמרות, לכעסים ולמריבות על יוקרה והערכה. הסיבות לכך יכולות להיות שונות, ולכן גם הפתרונות שונים. הפיסקה הבאה היא תשובה שלי לפנייה של גולשת באתר היעוץ שאני מנהל בסטארמד. המענה שלה לתגובתי היה: "תודה רבה אני מפנימה את הדברים. זה כל כך נכון מה שאמרת. מהפגיעות שלי איבדתי את הראייה אך הזזת את 'האבנים' ועכשיו אני רואה את המסלול יותר טוב :)". אם התשובה מתאימה גם לכם, אולי היא תקל גם עליכם להסיר את המחסומים שיש לכם מפני תפישה נכונה ומועילה יותר של היחסים שביניכם: אני לא יודע אם הביקורת שלו לא התחילה בכלל בגלל חוסר הביטחון שלו. ואולי מתוך כך שחשובה לו יותר התדמית שלו בחברה (החברים שלו בעיקר) מאשר הצורך שלך בבטחון, בשלווה, באהבה ובקבלה. זה משפיע. וכשאת "חלשה" יותר, זה משפיע יותר. נסי לנטרל את הדברים שלו יותר, ולשים אותם בפרופורציה שלך. סמכי על עצמך יותר. נסי גם לראות את דבריו מתוך חולשותיו שלו, ובהקשר שבו הוא אומר אותם. זה לא אומר שאת צריכה להתווכח או להצדיק את עצמך בעיניו. קודם כל, שפטי את הדברים בעינייך שלך, ובמקומות שבהם את חושבת שהוא טועה, חזקי את עצמך לעצמך. יכול להיות גם שזה ייקל עליך בהתמודדות איתו, ואולי תצליחי בעקבות כך אפילו לריב איתו פחות. ואולי גם, כאשר תרגישי בטוחה יותר בעצמך, גם הוא ילמד להעריך אותך יותר. גם אם לא 'תוכיחי לו באותות ובמופתים, ובויכוחים' שהוא טועה. הוא ילמד מתוך מראה עיניים טוב יותר מאשר בויכוח שבו הוא יתחפר בעמדתו רק כי אמר משהו ואת מתנגדת. האם הברוגז שלי עובד? האם הברוגז שלי עובד? אולי. אם אתה מעניש את בת זוגך (או את את בן זוגך) כדי שתלמד לא לעשות זאת שוב, היא תלמד. אבל היא תלמד גם שהיא אשה מצולקת, נפשית, ושאתה מפסיק בשלב מסויים להיות הגיוני לא משום שאתה לא הגיוני, אלא כי היא לא מבינה אותך. לכן היא תהיה כועסת, ומקשיבה עוד פחות. כשהיא לא מבינה, אתה הופך להיות, מבחינתה, בלתי צפוי, גם אם אתה חושב שאתה עקבי וצפוי לגמרי. מצד שני, אתה עושה זאת כי אינך מצליח להגיע אליה בדרך אחרת. האם היא האשמה בכך? לא בהכרח. יכול להיות שאתה לא יודע לומר זאת נכון כך שהיא תדע להקשיב. תמיד יש דרך שבה תוכל לומר את מה שאתה רוצה באופן שהיא תקשיב (או שתוכלי לומר כך הוא יקשיב). תמיד. ואם זה לא מצליח, זה אמנם משום שהיא מציבה חומות, של כעס או פגיעה המונעות ממנה להקשיב, אבל זה כך גם כי אתה לא יודע לומר אחרת. כי אתה לא יודע לומר זאת כך שהיא תיפגע פחות, ועם יותר סבלנות כדי לתת לה זמן לקבל. אם תבין שתמיד יש דרך לומר כך שהיא תקשיב, אולי תתחיל לחפש את הדרך הזו. אם לא הצלחת לעשות זאת עד עכשיו, זה רק אומר שזה כנראה בכלל לא קל, בתנאי האישיות שלך ושלה. אבל זה לא אומר שזה בלתי אפשרי. האם היא בוגדת בי? האם היא בוגדת בי? אם היא לא מקיימת איתי יחסי מין כבר זמן רב, האם זה לא מעיד כל כך שהיא בוגדת בי? - שאלה שאני מקבל לעיתים די מזומנות. התשובה היא: לא. זה לא מעיד על בגידה. זה אפילו לא מעיד בהכרח על כך שהיא לא אוהבת אותך. בדרך כלל הסיבות לכך הן אחרות. לפעמים אשה נמנעת מיחסי מין בשל בעיה הורמונלית או פיזיולוגית, אבל בדרך כלל זו עדות לכך שהיחסים ביניכם לא טובים. בדוק מה קורה ביניכם במישור הזה. כי סביר שאם היא כועסת, או שומרת טינה, או פגועה או במתח, וכשאין תקשורת טובה מספיק ביניכם או משהו בדומה, רגשותיה אלה עומדים בדרכה להתקרב אליך אינטימית. קח בחשבון שהאפשרות הזו נכונה יותר אצל נשים במצב של מתח זוגי מאשר אצל גברים במצב דומה, כך שאולי לא נכון לשפוט ולהבין אותה לפי מה שנכון אצלך. חיזוקים חיוביים לשנות בעזרת חיזוקים חיוביים לפעמים, יש פער גדול בין הציפיות שלך מהתקשורת ביניכם לבין מה שקורה באמת. אולי אפילו פער עצום. אם את מצפה ש"תגידי לו" והוא יתנהג לפי הציפיות שלך, אז היום כבר ברור גם לך שזה לא עובד. אלא שאת ממשיכה בכל זאת באותה דרך, ומתנהגת כאילו זה עדיין בדיוק מה שאת מצפה שיקרה. ללא מעורבות אינטנסיבית של ייעוץ זוגי, זה ימשיך לא לקרות. אלא אם... מכיוון שזה לא עובד כך, ואם את רוצה לעשות זאת לבד, השינוי הראשוני צריך להיות שלך: שינוי מערכת הציפיות שלך. התחילי לצפות רק למעט בכל פעם. התחילי לבנות את הבית לבנה על לבנה, אבן על אבן. להגדיר מטרה קטנה בכל פעם, לתת לו חיזוקים חיוביים כאשר הוא מגשים אותה – כדי לצקת את המלט מסביב, ולהמשיך למטרה הבאה. זו עבודה סיזיפית, אבל קחי בחשבון שמכיוון שהתלונות וההערות שלך לא הועילו, תצטרכי לנסות דרך אחרת. למשל, בקשה לשיתוף, להוריד תלונות למינימום, וחיזוקים חיוביים במקומות המתאימים (חיזוק חיובי לא צריך להיות תשבוחות "מחנכות", אלא חיוך, חיבוק, תודה, ומחווה נעימה מדי פעם). וכן... כל זה עובד בדיוק אותו הדבר גם בהיפוך מינים. זוגיות, והחרדות שלי הזוגיות, והחרדות שלי... לפעמים, הכל (כמעט) טוב, ואת כעלה נרדף ברוח על כל מכשול קטן בזוגיות, וכמעט קורסת, ובטוחה שהנה הנה, הכל נגמר. איך מתמודדים עם זה? כשאת חרדתית, העולם הופך להיות בלתי יציב, וזה מפחיד. זה כך, אולי גם משום שאת מיחסת המון חשיבות לזוגיות ולאהבה. אולי יותר ממה שנכון, כי לכל אדם יש הרבה צרכים, ואולי אם את לא נותנת גם לצרכים אחרים חשיבות, כמו למשל קריירה, עיסוקים, חיים חברתיים, משפחה ועוד, כל ההצלחה שלך מוטל על כתפי הזוגיות שלך, ואז את חרדה יותר. ולא אמרתי עדיין דבר על קשרים אחרים שמחכים לך, כשאת עסוקה בקשר הזה. כי הפוטנציאל למשהו אחר תמיד קיים. וכשאת לא רואה משהו אחר, זה מפחיד. אולי כדאי שתנסי לתת מקום לדברים נוספים. תנסי לפחות. כי המשקל האדיר הזה באמת גורם למעמסה גם עליו. ואם קשה לך להתמודד עם זה לבד, אולי כדאי שתלכי לטיפול פרטני או אפילו זוגי. שתלמדי להתמודד עם הפחדים הללו, וכדי שהקשר שלכם יוכל להיות קל יותר, שלם יותר, ומכוון לכיוונים שאליהם הוא אמור להיות מכוון. טיפולי פוריות זוגיות בעת טיפולי פוריות טיפולי פוריות דורשים שיתוף פעולה מיוחד בין בני הזוג. זוגות רבים לא מודעים לקשיים הנפשיים המיוחדים הנובעים מהם, מה עוד שרבים מתוכם הם זוגות בתחילת דרכם הזוגית שגילו שקיים קושי בהגשמת החלום האישי והמשותף שלהם, והם נדרשים לשיתוף במינון ובעצמות רגשיות שלא התנסו בהם בעבר. לכאורה, מה הסיפור? כל מה שצריך זה לעבוד "לפי הספר" – הנחיות הרופאים. באופן מעשי – זו מעמסה רגשית כבדה כמעט מכל בחינה שהיא. בני זוג הנדרשים לטיפול פוריות נקלעים לתהיות, לרגשי אשם, לקשיים להתנהל לפי הספר במקום לפי הרגש, ועוד ועוד, שלא לדבר על קשיים כלכליים אפשריים. הציפיות של בני הזוג מעצמם ומבני זוגם נשברות על הרקע הזה באופנים שונים, בין אם על רקע הצורך בשיתוף פעולה בתנאים שהם לא קלים רגשית, ובין אם מעצם ההבנה שיש לו או לה, או לזיווג הזה דווקא – ולא פעם מסיבה שאינה ברורה – בעיית פוריות. משימתיות יתר של אחד מבני הזוג (ובדרך כלל האשה) עלולה לגרום לצד השני להרגיש "אביזר רבייה" ולא אדם פגיע, עם רגשות, ועלולים לגרום לו להרתע ולהתרחק. לא תמיד קל להודות בצרכים הרגשיים האלה, וקשה לדבר עליהם. לשני הצדדים. לפעמים שבירת הציפיות הזו, המאמץ הנדרש והמתח הנוצר מביאים את אחד מבני הזוג או את שניהם למחשבות "קיומיות" באשר להמשך חייהם ודרך התנהלותם, והם נקלעים למשבר נפשי. מערכות רפואיות הקשורות לטיפולי פוריות אינן בנויות לטפל גם במרכיב הנפשי של הטיפול. חשוב, חשוב, חשוב לדבר. אלא שזה לא קל. המטענים הרגשיים הפנימיים עלולים להיות כאלה שאתם לא רגילים לפתוח. אני ממליץ, מאד – עם ההבנה הראשונה שנוצר מתח או ניכור על רקע טיפולי פוריות, ואולי אפילו קודם, כהכנה מוקדמת – על יעוץ זוגי במשך ובמקביל לטיפול הפוריות, עד לכניסה להריון. ידע הוא כוח כל ידע הוא כוח, גם הכרת הצד המשפטי לעיתים קרובות מדי אני שומע על התנהגות כוחנית, בדרך כלל דרך איומים ישירים או מוסווים, של צד אחד בזוגיות אל מול הצד השני. בדרך כלל, אם כי לא תמיד, מדובר בגבר מול אשה. התוצאה היא חששות של הצד המרגיש כפוי או מאויים: שיקחו לי את הילדים, שלא אראה אותם, שאשאר ללא כסף, שהוא לא יכיר באבהותו על הילד, שאשאר לבד, חששות הקשורים להסכם ממון ועוד ועוד. בכל מקרה שבו אתם מרגישים מאויימים או ללא מוצא, ואשר יש לו הבט משפטי וחוקי הנוגע לזוגיות ולמשפחה שאינכם מכירים אותו מספיק – לכו לעורך דין כדי לדעת. ידע הוא כוח. ברגע שאתם יודעים מה מותר ומה אסור (לכם ולצד השני), כבר לא יוכלו לאיים עליכם בחינם. אתם לא מוכרחים להשתמש בידע הזה כדי להגיש תביעה, אבל לפחות אי אפשר יהיה לאיים עליכם או להפחיד אתכם במה שאתם כבר יודעים שאינו נכון. עובדה זו לבדה תתן לכם המון כוח כדי להגיע לאיזון נכון יותר ביחסים שלכם. להפסיק לפחד לתת מאבקי כוח – להפסיק לפחד לתת מאבקי כוח באים מהפחד לתת. לפעמים הפחד הזה צומח מתוך הקשר הזוגי, ומתוך אגוצנטריות ברורה ומתמשכת לאורך זמן רב של צד אחד לפחות. אבל פעמים רבות זוג נוצר ומתאהב כאשר הפחד הזה, ורגישות לנתינה ללא תמורה קיימים אצל בני הזוג עוד לפני שנתנו צ'אנס הוגן זה לזה. וזה משהו שצריך ללמוד. בעיקר להבין – שלמען החיים ביחד, למען השלווה, למען האהבה ולעתיד טוב יותר אני מוכן או מוכנה לוותר על לא מעט. אני מוכן או מוכנה להיות עם יותר סבלנות. עם מספיק סבלנות כדי לחכות לנתינה של הצד השני, וללמוד לאהוב אותה כשהיא מגיעה, ולשמוח בה. עם מספיק אהבה ורצון כדי להמשיך בנתינה שלי גם אם אני נותן "יותר". אתם צריכים ללמוד לא לפחד לתת. זה לא קל. זה כמו קפיצה לבריכת מים קרים. אבל קפצו, והתחילו לשחות, ותתחממו בדרך. כי אם אתם מחפשים להיות פגועים, תמיד תרגישו נותנים יותר – והרי תמיד הדברים יהיו לא לגמרי ברורים: את נותנת א' ו-ב', אתה נותן ג', ד' ו-ה', ומה "נחשב" יותר? אם נתינה וקבלה לא נמדדים אך ורק בפרמטרים ברורים, כמו, נגיד, כסף, שאפשר תמיד לעשות חשבונאות מדוייקת ולומר מי חייב למי, תמיד תוכלו לומר לעצמכם שאתם הם אלה שנותנים יותר, ואף פעם לא תצאו מזה. אז בבקשה – חיזרו לפיסקה הקודמת. שם הפתרון שלכם, והוא דורש עבודה של כל אחד מכם עם עצמו. את הגמול תקבלו באוירה טובה יותר. אולי אפילו בבטחון טוב יותר בעתיד המשותף. נדמה לי ששווה. משבר לאחר לידה משבר לאחר לידה קודם כל, כי את כבולה כאילו יש לך שרשרת ברזל, שבקצה כדור זהב גדול וכבד שאת לא יכולה לעזוב. כי כולם רואים את הזהב, ואת מרגישה את המשקל. את באמת לא יכולה להיות חופשית עכשיו, גם אם אישך הוא איש נפלא ותומך. אלא שהוא לא מניק, ולא תמיד מצליח להבין את עומס הרגשות, כאשר הם קיימים, או את היעדרם, כאשר הם חסרים, והעדרם מבלבל גם אותך. זה לא שנדמה שאין שוויון, כי אי השוויון הוא ממשי לגמרי. הוא יכול עדיין, לפחות בפוטנציה, ללכת לחדר כושר או לראות חברים, לפעמים, ואת כמעט שלא. הוא הולך לעבודה ויכול מדי פעם למרוח זמן, את לא. הקושי העיקרי הוא להשלים עם זה. ולפעמים יש בעיה בראיית הכדור הזהב הגדול והכבד והמחובר כמשהו שאמור לפצות. לא תמיד זה עובד כמו שזה אמור לעבוד, ואם את במרכז תשומת הלב של המשפחה שלך או שלו, וכולם לוקחים את זה כמובן מאליו שאת מרגישה את מה שהם חושבים שאת צריכה להרגיש, או לא מבינים מדוע את לא ובטוחים שמשהו לא בסדר איתך, זה קשה. ולפעמים הקושי העיקרי הוא באיבוד היכולת שלך לתת את תשומת הלב שאת רגילה, לבן או לבת הבכורים והאהובים, האח או האחות של הבייבי החדש, כשליבך נחמץ על הריחוק ההכרחי מהם. הקושי הוא גם להיות מסוגלת לראות כמה חודשים קדימה, או אולי אפילו רק חודשיים קדימה, לסיום חופשת הלידה ולחזרה לעבודה, שגם אם יגדילו את העומס, יאפשרו לך יציאה מהבית, וקצת שחרור מכדור הזהב שלך. מה שאת מרגישה עכשיו הוא גורם משמעותי בדיכאון שלאחר הלידה. נסי לעשות שני דברים: האחד, לבדוק אם יש מצבים וזמנים שבהם תוכלי לצאת לבד מדי פעם לשעה או שעתיים מהבית, כשהאיש שלך יישאר שם במקומך. תעשי את מה שאת רוצה או את מה שאת צריכה לעשות, אבל העיקר שתרגישי קצת חופש, מדי פעם. לפחות פעמיים בשבוע כאלה. דברי איתו על זה. הדבר השני הוא לדבר איתו על כך שקשה לך, שאולי יש לך סוג של דכאון כזה, ושאת רוצה ממנו מדי פעם חיבוק והבנה – סוג של פאוזה של כמה דקות מהכל, כדי להרגיש שהוא מבין, שתוכלי להיזון מהקשר שלכם. על מה להילחם לבחור על מה להילחם אם אתם בוחרים להילחם בזוגיות, עשו זאת, אם בכלל, רק על מה שחשוב. אי אפשר להילחם על הכל באותה מידה של חריפות מבלי שהצד השני יבין, במוקדם או במאוחר, שלא יכול להיות שהכל באמת חשוב באותה מידה. הרושם שנוצר בצד השני הוא שהתעקשות ומריבות מטרתן להכעיס, לדכא ואולי אפילו להשפיל – גם אם המטרה המקורית של המלחמות שלכם היא פשוט לעצור את הסחף עוד כשהוא קטן. במוקדם או במאוחר, התוצאה תהיה התנגדות גורפת של בן או בת זוגכם לכל דבר ועניין. אם, לעומת זאת, תבחרו את המלחמות שלכם בזהירות, התמונה תהיה שונה לגמרי. אם אתם יודעים לוותר על מה שחשוב פחות, הצד השני יבין שכאשר אתם כבר נאבקים על מטרה או צורך כלשהו, הרי זה משום שזה באמת חשוב לכם. המשקל של האמירה שלכם יהיה בעל משמעות רבה יותר, והנכונות של הצד השני לוותר תהיה גבוהה יותר. לא תמיד תקבלו את מה שאתם רוצים כאשר אתם רוצים, אבל תקבלו יותר, ובאוירה טובה יותר. עניינים של כבוד עניינים של כבוד יש עימותים. היא נפגעת בקלות. הוא לא אחראי. קשה לכם לסיים ויכוח או להתפשר. אתם בקשר קבוע או בקשר שאולי רק מתחיל ועוד לא ברור אם אתם ביחד או לא... מה שלא יהיה, אם אתה מעוניין בה, בעיקר שמור על כבודה. מה שלא יהיה, אם את מעוניינת בו, בעיקר שמרי על כבודו. כך שבכל מה שתעשו, הקפידו לחשוב על העניין הזה. פערים תרבותיים זוגיות עם פערים תרבותיים פערים בתרבות/באמונה/בתפיסת עולם יוצרים קושי בזוגיות. אפשר לסווג אותם מהקל אל הקשה כהבדלים ברקע כלכלי, במנהגים, בהשכלה, בריחוק הפיזי ממשפחת המקור, בתפיסה הדתית, במוצא הלאומי ובדת. מחקרים מראים שהסיכוי של נישואים כאלה להיכשל גדול יותר ככל שהפערים גדולים ומשמעותיים יותר. האם אפשר בכל זאת להצליח? התשובה היא כן. הרי, כעובדה, קיימים זוגות רבים שהצליחו להתגבר על הפערים. מה הסוד שלהם? הסוד הוא פשוט: היכולת להשלים עם קיומם של הפערים, יכולת שהיא מן הסתם נדרשת יותר מן הצד שמוותר יותר – זה אשר החיים המשותפים רחוקים יותר מתפיסת עולמו ותרבותו (בדרך כלל, למשל, הצד החילוני החי עם בן או בת זוג דתיים). זוגיות צריכה להיות באמת טובה בכל הבט אחר כדי להצליח במצב כזה, וכדי שיהיה קל להשלים עם החסכים ועם השינוי הערכי. כאשר הזוגיות באמת טובה, יותר קל לוותר ויתורים "עקרוניים" – כי תרגישו שיש לכם פיצוי. ובתנאי – וזה תנאי מאד מאד משמעותי – שלא תצפו לכך שבגלל הויתורים שויתרתם, "מגיע" לכם שיוותרו לכם יותר גם בעניינים השוטפים והיומיומיים. כי המחשבה הזו, היא היא שורש הרע בנישואים שראשיתם בפערים מסוג זה, שכן טיבה לחלחל, להציק, ולהפריע לכם בויתורים הקטנים והיומיומיים המרכיבים את הזוגיות. אם אתם נמצאים בזוגיות שכזו, הגיע הזמן שתשלימו עם הפערים, שתקבלו את נקודת שיווי המשקל עליה הסכמתם, ומשם והלאה, חיו חיי זוגיות רגילים, אשר אינם נפגעים מההבדלים העקרוניים הללו, ואינם משתמשים בהם. לא קל, אבל זה הסוד. פתרון מערכתי פיתרון מערכתי לבעיות בזוגיות כאשר יש ביניכם בעיות: של תקשורת, של אי הסכמות, של תסכולים ותחושת אי צדק ושל הצורך להוכיח לצד השני שהוא טועה, הבעיות הן בדרך כלל לא שם. כדי להתגבר על זה, וכדי לפתור את הקשיים ולהגיע לזוגיות טובה, צריך לחשוב מערכתית. התחילו לפתור קודם את בעיית הקירבה ביניכם: את השותפות, את החברות ואת האינטימות. אם תחזרו להיות קרובים, יהיה לכם קל יותר לבקש מדי פעם כאשר אתם צריכים משהו מעשי או רגשי. לצד השני יהיה גם קל יותר להענות, ולשניכם יהיה הרבה יותר קל להציע עזרה. ואם מישהו צריך להתחיל בזה – קחו אחריות ועשו זאת. כדאי לזכור שזוגיות היא מסגרת מערכתית: שינוי בדבר אחד עשוי לגרום לשינוי גדול בדבר אחר. אם קיימת בעיה, כדאי לבחון ולשנות משהו ביחסים במישור אחר. אם עשיתם זאת נכון, לפעמים הבעיה תיפתר כמעט מאליה.התנהלות אישית
התמודדות אישית
להרגיש יותר טוב עם עצמי איך להרגיש יותר טוב עם עצמי? להרגיש טוב עם עצמך אינו דבר טריוויאלי. לרבים זה קשה מאד, בין אם הם פרפקציוניסטים ורואים בעצמם כל פגם כחיסרון גדול שלא מאפשר לאף אחד, גם לא להם עצמם, לראות שיש בהם דברים טובים, ובין אם הם מאבדים בטחון עם כל ביקורת שהם מקבלים מסביבתם. יש פתרונות רבים לאנשים שהם קשים עם עצמם. הנה שני טיפים: 1. אמרו לעצמכם: "אני לא לבד. גם לאנשים אחרים יש חסרונות, גם אם אלו הם חסרונות אחרים. ובכל זאת – הם מסתדרים. אם אנשים אחרים מתמודדים עם החסרונות שלהם, גם אני יכול." 2. אל תקחו שום דבר שבו אתם כן טובים (עניינים חברתיים או מקצועיים או אחרים), כמובן מאליו. שום דבר. כי זה לא כך, ובודאי שלא בעיני אחרים. שימו לב מה אחרים מעריכים בכם, בין אם הם חברים, בני משפחה או עמיתים לעבודה. אמרו לעצמכם: "מותר לי. למרות החסרונות, מותר לי להיות גאה בדברים שבהם אני כן טוב. זה לא מובן מאליו!" איך מצליחים תמיד? איך מצליחים להצליח תמיד? סיפר לי פעם מישהו שלפעמים, כאשר הוא הולך לפאב, הוא פונה לאשה, אחר אשה, אחר אשה, אחר אשה, ואם האשה החמישים ושלוש מסכימה והולכת איתו, הוא מרגיש נפלא. אבל פעמים אחרות, לאחר הדחייה השנייה או השלישית הוא מתבאס כל כך, שהוא עוזב, הולך הביתה ומרגיש רע עם עצמו כל אותו ערב. והנה לכם, גבר אחד מייצג שני קטבים של הצלחה. כי מהי הצלחה? מה נותן תחושה טובה יותר שאני אדם מצליח? – האם לצאת בסופו של דבר עם ה"פרס" ביד? או שמא עם תחושת ערך עצמי, זו הדועכת בעקבות כל כישלון, שכדי לשמור עליה אני מוכן לצאת מהמשחק גם אם אז ברור שלא אקבל גמול? התשובה מאד תלויה בכם. כאשר אתם צריכים להעז, חישבו היטב על המטרה החשובה יותר, והכינו את עצמכם כדי להצליח. על פי הקרטוריון שלכם. לפעמים, כל מה שצריך כדי להצליח, הוא לבחור מראש את קנה המידה הנכון להצלחה. האם זה הגיוני? תגיד, זה נשמע לך הגיוני? האם זה הגיוני שהוא לא מתקשר? – הוא הרי אוהב אותי! האם זה הגיוני שהיא נפגעת משטויות? – האם זה הגיוני שגם כשהוא לא בסדר, ואני מעירה לו, אז הוא מפסיק לדבר איתי, ואחר-כך הוא עוד לא ידבר איתי שבועות עד שאני אזום התקרבות? – האם זה הגיוני שהיא לא רוצה סקס יותר מפעם בשבוע? – האם זה הגיוני שהוא לא רוצה סקס יותר מפעם בחודש? – האם זה הגיוני שאמא שלי רוצה שאתן לה כל שעה וחצי דיווח מלא על כל מה שקורה איתי? "תגיד, זה נשמע לך הגיוני?" – שאלה כל כך נפוצה... והתשובה היא פשוטה: אם אלו העובדות אז כן, זה הגיוני, גם אם זה לא מתאים לדרך שבה אתם רואים או רוצים לראות את הדברים. מה שמשאיר שתי אפשרויות: או שאתם לא מכירים בעובדה שלצד השני יש הגיון שונה, או שאתם לא מכירים מספיק טוב את דרך החשיבה של הצד השני. וכל עוד אתם לא מקבלים זאת כעובדת חיים (והרי זו עובדת חיים!), תמשיכו להתקשות להכין את עצמכם לבאות, ותפלו שוב ושוב לתוך מצבים "בלתי צפויים". שאלו את עצמכם מדוע אתם עושים זאת: האם משום שנוח לכם להרגיש הקורבן הפגוע והנעלב יותר מאשר להתמודד עם העובדה שבן או בת הזוג שלכם שונים ממה שאתם מצפים שיהיו, ועם הצורך להבין מה הסיבה לכך? הגיע הזמן להיפרד מאמא בן הזוג והאמא: לפעמים מגיע הזמן להיפרד מאמא במסגרת שיחה עם גולשת באינטרנט, היא כתבה לי על הקשר ההדוק בינה לבין אמה: "הדעה של אמי מאוד חשובה לי, וכשהיא מדברת איתי עליו, באיזה מקום היא פוגעת בי. אני לא ממש מראה לה, כי מאוד חשוב לי לדעת מה היא חושבת עליו. אחרי שיחות איתה אני יוצאת עצבנית מזה וישר יוצאת עליו, על כמה שהוא שקט וביישן, ולא משתף פעולה. אני תמיד נמצאת בלחץ שהוא בא להורים שלי, שאולי לא ידבר או יצחק ( זה לא אמור להיות ככה אני אפילו מתביישת שאני מדברת על זה). איתי הוא שונה. אני אוהבת אותו, הוא מצחיק אותי, ואני והילדה מאוד נהנים איתו. אבל זה משהו שמוריד לי ממנו." התייחסתי בתשובה לקשר שלה עם אמה. כתבתי: "כנראה שהיא קבעה דעה עליו מלכתחילה, כי הוא לא התחבר אליה כפי שרצתה. מצד שני, יש לך בעל רגיש, שלוקח לו זמן להתקרב לאנשים. נוח לו עם מי שהוא מכיר, נוח לו עם מי שהוא בטוח שמכבד אותו ושאוהב אותו. בהיותו כזה, העוינות של אמך מרתיעה אותו. אבל אפילו הוא לא פגיע כמו אמך. הוא שומר את הפגיעות שלו לעצמו. הוא לא משמיץ אותה, כפי שאמך משמיצה אותו. אלא שלה יש השפעה חזקה עליך, וכאן הבעיה. אני חושב שהיא לא באמת רוצה לפגוע בך. היא רק רוצה לשקם את כבודה. אלא שהיא לא שמה לב, בדרך, למה שהיא עושה לך. הלכת איתה דרך ארוכה. אני חושב שהגיע הזמן להיפרד מהסימביוזה של אמא-בת, ולהתחיל בסימביוזה חדשה, עם בן זוגך. תצטרכי ללמוד להתרחק מהשפעתה, שהיא שלילית עליך. עובדה: את יוצאת ממנה 'עצבנית מזה, וישר יוצאת עליו, על כמה שהוא שקט וביישן, ולא משתף פעולה'. לפחות אין בו רוע. לפחות הוא לא פגיע כמו שאמך פגיעה. הגיע הזמן שתחליטי מה נכון לך, ולא מה נכון לאמך." הורים ביקורתיים חומות של תקווה: התמודדות עם הורים ביקורתיים זהו כאב המשותף לאנשים רבים: הורה ביקורתי, שלא יודע לפרגן, ואתה, שרצית קצת חיזוק, קצת, מאותו הורה קשיח וסגור, והוא לא הגיע, ועכשיו אתה הורה בעצמך, ואביך, או אמך, או שניהם, מתייחסים להשגים שלך בקרירות, כאילו הם לא שומעים אותם ולא רואים אותם. אביך ממשיך להיות קצר רוח כלפיך, או אמך לא מקשיבה, ושבה לדבר על משחקי הקלפים שלה או על הבישולים של אחותך. זה לא עובר, הכאב הזה, גם אם לפעמים שמעת שאותו הורה סגור שלך מפרגן לך המון בפני אנשים זרים, כשהוא זה שגוזר את הקופונים, אבל אף פעם לא כשאתה שם. אלא שבסופו של דבר, גם אם אתה לא אשם בכך, הקושי הוא פרטי שלך – בכך שאתה לא מצליח להשלים עם קיומו. קח בחשבון שאתה חי ליד חומה גדולה שאין לך כלים ואפשרות לטפס עליה. אנשים רבים חיים כך, וכל אחד עם החומה שלו – בין אם היא ים שאי אפשר לחצות, או חיים בצד הר גבוה, או חומה מטפורית יותר, כמו העדר כסף, השכלה, יכולות מסויימות, נכות, אבדן ועוד. מה שהכי קשה עם חומות, הוא להשלים עם קיומן. ואם תראה את רשימת החומות שכתבתי, תראה שיש כאלו שניקח תמיד כנתונות, ויש כאלו שנתקשה להשלים איתן. לפעמים בגלל התקווה שנצליח מתישהו בכל זאת לעבור אותן, ולפעמים בגלל הכעס על אותם אלו שיצרו את החומה, או שלא איפשרו לנו לעבור אותה. תצטרך להבין שהחומה הזו היא בלתי עבירה, שהוריך לא ישתנו, וחייה את חייך לצידה. אם יום אחד היא תתקעקע קצת בכל זאת, קח זאת כבונוס. כמו פרס קטן בלוטו. לא כמטרה, וגם ללא תקווה שזה באמת יקרה.פרידות
היא החליטה להתגרש לגבר שאשתו החליטה להיפרד ממנו היא רוצה להיפרד. העולם הבטוח שבנית והאמון שהיה לך באשתך, שתהיה איתך באש ובמים, בטוב וברע, התפוגג ונעלם. זה יכול היה לקרות לה כי משהו ביחסים שביניכם לא עבד והיא התאהבה במישהו אחר, או כי הצטבר בתוכה מאגר גדול של כעסים שהיא כבר לא יכולה להכיל, או משום שהיא מרגישה שהחופש האישי שלה נשלל במסגרת הזוגיות, והיא צריכה לפרוץ את המסגרות כדי "לנשום חמצן". אם אתה קורא את הטיפ הזה, הרי זה משום שאתה כואב, פגוע, ובאמת לא מבין אותה. הזוגיות והצרכים האישיים נראים בעיניך אחרת - שצריך להתמודד, ליישר קו, ולהמשיך הלאה. ביחד. אני יודע שזה מקובל פחות אצל גברים במצבים כאלה, אבל אולי כדאי שתחשוב על הליכה לטיפול פרטני. אם מה שכתבתי עד עכשיו נכון לך, יתכן שיש לך קושי להתגמש רגשית שיוצר צורך במסגרת ברורה, ובהקשבה לנורמות חברתיות. מתוך זה מגיעה בושה בכך שהזוגיות שלך לא צלחה, ויאוש – כי מעכשיו שום דבר לא יהיה ברור. אולי גם יאוש מנשים, כי לאחר בגידה שכזו, איך אפשר עוד לבטוח במישהי? טיפול כזה יועיל לך, ואני חושב שלא רק לך. אם אשתך החליטה סופית להיפרד ממך, אתה מתחיל ללכת בדרך לא פשוטה, שתהיה שונה מכל מה שעשית עד עכשיו. ואם עד עכשיו הרגשת מדי פעם צורך להתגמש במסגרת הנישואים כדי להתאים את עצמך, תצטרך לעשות זאת הרבה יותר ועם הרבה פחות שליטה במה שקורה הן מול הילדים והן מול גרושתך. טיפול פרטני יעזור לך להתמודד ולהשלים עם הדבר החשוב ביותר והקשה ביותר שיעמוד בפניך – לבלוע מדי פעם את הגאווה וללמוד להתנהל מול פגיעות או אי הסכמה לדרכך שתרגיש מצד אשתך ולפעמים גם מצד הילדים. זכור שהפעם תהיה איתם ומולם בחזית לבדך, ולא תמיד זה קל. היכולת הזו שלך היא שתקבע את טובתם, הצלחתם ושלומם הנפשי של הילדים שלך בהמשך, וגם את טיב הקשר שלך איתם. להתגבר על פרידה איך תצליח להתגבר על האבל, לאחר פרידה קשה? אין תחליף טוב יותר לשיקום רגשי מאשר החלפת הרגש הישן ברגש חדש. אלא שבשביל זה אתה צריך להחליט שאתה מוכן לזה, ולפחות מוכן לנסות. גברים רבים, המחוברים פחות לרגשותיהם ממך, כשירגישו צער, ואכזבה לאחר פרידה כשלך, ילכו לקרוע את העיר ולנסות קשרים חדשים מיד לאחר סיום הקשר הקודם, מתוך מחשבה שזה מה שייקל עליהם. האמת היא שבדיוק כמוך, גם הם בשלב הזה לא יהיו מחוברים רגשית לקשר החדש, רק שאינם מודעים לכך בשלב הזה. אלא שאתה לקחת את המודעות שלך עוד צעד קדימה. המודעות, והאבל שבו שקעת, לא מאפשרים לך ליצור קשר חדש ולהתקדם. נסה, אם כך, להתחיל בקשרים חדשים גם מתוך הבנה שכנראה שזה עדיין לא יהיה זה, ולו רק כי אינך מוכן עדיין. ובכל זאת, אתה צריך לתרגל יצירת קשרים חדשים, ולהתרגל למגע עם אשה חדשה. אנשים (גברים ונשים) עושים זאת כל הזמן בשלב מסויים בחייהם. עכשיו תורך, ונסה עד כמה שאפשר גם להיות הוגן עם הצד השני. ואולי, במקרה לגמרי, תגלה את הריגוש, ואולי אפילו עניין בצד השני, עוד מוקדם מכפי שחשבת, ותמשיך משם. מסרים כפולים מסרים כפולים את לא מבינה מה הוא באמת רוצה. הוא החליט להיפרד, אולי כדי להתנסות עוד לפני שהוא מתמסד, אולי כי הוא רוצה הפסקה כדי לדעת מה הוא באמת רוצה, ואולי מסיבות אחרות. אבל הוא ממשיך לתת לך מסרים עד כמה הוא אוהב אותך, ועד כמה את חסרה לו. אלא שהוא לא עושה שום דבר בעניין, ואת, שרצית אותו כל כך, כבר לא מבינה שום דבר, ולא יכולה יותר. הוא נותן לך מסרים כפולים. לא פלא שאת משתגעת. זה מה שמסרים כפולים עושים. את כבר לא יודעת מה נכון ומה לא. אם את רוצה לשמור על שפייות, הסיקי את המסקנות. אם הוא רוצה שתחזרו להיות ביחד - שייתן לך מסרים חד משמעיים. אם הוא נותן מסרים כפולים, זה אומר שחשוב לו יותר האגו שלו (שהוא יכול, ושיש מי שרוצה אותו), ואולי לשמור אותך על אש קטנה עד שיסיים את ההרפתקאות שלו, אם בכלל, מאשר לדאוג לך, ולשלמות הנפשית שלך. חשבי על זה קצת כדי להבין מה זה באמת אומר עליו, וחשבי גם אם זה מה שאת באמת מאחלת לעצמך כבן זוג – למרות הדברים הטובים, האחרים, שיש בו.שפת גוף
דייט
ליטוף עצמי משמעות הנגיעה העצמית בעת דייט האם נגיעה של האשה בעצמה, בדייט, בליטוף עצמי (של היד או של צידי הלחי, או השיער) מצביעים גם על עניין בגבר שאיתה? האם אשה שנוגעת בשערה או בבגדיה בפאב, בעת שהיא בקשר או בקשר עין עם גבר, מאותתת לו משהו חשוב? מה בעצם קורה כאן? כדי ליישר קו, חשוב לומר שגם גברים עושים זאת, אבל פחות. מה המשמעות של נגיעות מסוג זה? – כנראה מאד פשוטה. כך לפחות המשמעות הראשונה המאד אפיינית: נשים מודעות יותר מגברים למראה שלהן, ולכן מראה הוא עניין הדורש מדי פעם בדיקה, גם אם כהתנהגות אוטומטית, ובעיקר של נקודות תורפה או נקודות אסטרטגיות: האם כל קווצת שיער נמצאת במקומה? האם משהו חשוף יותר ממה שאמור להיות? ואולי: האם הוא חשוף מספיק, כפי שהוא אמור להיות? המשמעות השניה, בעיקר של ליטוף והתעסקות ממושכים בשיער, אינה מעידה בהכרח על עניין בבן הזוג, אלא משמשת ככלי להתרכזות ולהתכנסות פנימה, ולהתנתק לרגע במחשבות, בדיוק כמו שעושה תיפוף אצבעות – רק בעדינות רבה יותר. המשמעות השלישית מודעת יותר: היא באה מתוך ההנחה שליטוף עצמי ייראה, כנראה, חושני יותר, ולכן גם ישדר, במכוון, עניין במגע. סוג של הסבת תשומת הלב ל"בעצם, הרי בשביל זה אנחנו כאן!". להבדיל משתי המשמעויות הראשונות שיכולות להיות אוטומטיות ולא מודעות, משמעות זו נובעת מרצון מודע להיראות חושני. העין והמבט תקשורת של מבטים, ושיתוף פעולה הידעת? עין האדם עברה התפתחות מיוחדת כדי לתת מידע על כוונות. בניגוד לשימפנזה, לגורילה ולאורנגוטן, העין שלנו מוארכת, וה"לובן" שלה ("סקלרה" בלטינית) לבן, ולא חום. תכונה זו מאפשרת לראות טוב יותר את כיוון המבט האנושי. מתברר שעובדה זו היא עדות חשובה מאד על מידת החברתיות של האדם: הסגרת מידע משמעותית שכזו על כוונותינו לא היתה יכולה להתפתח לולא במרבית המקרים היא כרוכה בשיתוף פעולה יותר מאשר בתחרותיות, ולכן מועילה יותר מאשר מזיקה.לנוחותכם, אפשר לקרוא את הטיפים בשלושה אופנים:
- לקריאה בדף זה – בעזרת ריחוף על הקישורים בצד ימין, לפי תאריכי הופעת הטיפים באתר.
- לקריאה בדף זה – בעזרת ריחוף על הקישורים בצד שמאל, בו הטיפים מסודרים לפי נושאים.
- לחיצה על הטיפ – תעביר אתכם לדף הטיפ עצמו, שם תוכלו לקרוא את הטיפ בנפרד, לשמור אותו במועדפים, או להדפיס אותו.
הטיפים נולדו מתוך המציאות. חלקם נכתב בעקבות פגישות בתהליך היעוץ המעשי, רובם נכתב כתשובה של אורן בפורום זוגיות ויחסים, ועובד לכתיבת הטיפ.
למרות השימוש בטיפים בלשון זכר או בלשון נקבה, אין הטיפים מיועדים לייצג את כלל הגברים או את כלל הנשים, והם פונים לגברים ולנשים כאחד, מבלי להתחשב באופי הטיפ. אחרי הכל, לכל סטראוטיפ שתבחרו יש חריגים רבים.
קיראו את הטיפים הללו בהסתייגות מסויימת, שכן הטיפ החשוב ביותר שתקבלו כאן הוא שבכל תקשורת יש להפעיל שיקול דעת. מה שאומר: גמישות, לפי התנאים, מה שאומר: להשתדל להבין את הצד השני על הצרכים, היכולות והמגבלות שלו, וגם את אלו שלך. זהו כל הסוד של שילוב נכון בין IQ ל- EQ (אינטליגנציה, לאינטליגנציה רגשית).
