רומן עם גבר נשוי: הסיכונים שכדאי לקחת בחשבון
רומן עם גבר נשוי: מלכודת דבש עם עוקץ בקצה.
הרבה נכתב על גברים שבגדו או על בת הזוג הפגועה והכואבת. הפעם אני רוצה להתייחס דווקא אלייך, האישה האחרת, המאהבת, זו שפוגשת אותו בסתר, כי פעמים רבות זו מלכודת דבש. חשוב להבין גם את העוקץ - כי גבר אמור להרגיש מחוייב מצפונית ומוסרית גם כלפייך, האשה האחרת. מתי הוא נכשל בזה, ואיך הוא באמת מסתדר עם הקונפליקט המצפוני שיש לו?
זהו מאמר שנכתב במסגרת אחרת, והועבר לכאן לאחר עריכה נוספת, שנים אחר-כך.
פרופסור דן אריאלי, פסיכולוג וכלכלן שאני מאד אוהב לקרוא, מעריך, ובצדק, שבני אדם מותחים את גבולות המותר, המוסרי והמקובל כדי להתפתות לדברים אסורים או לא מקובלים – אם הם מצליחים לספר לעצמם סיפור, ולמצוא הצדקות שיסייעו להם להרגיש טוב עם עצמם למרות זאת. או לפחות לא מאד רע. במקרה הצורך, שלפחות יהיה להם טיעון מספיק קרוב למציאות שבעזרתו יוכלו להצדיק את עצמם בפני אחרים.
אבל מה עושים עם התנהגות שהיא אינה מוצדקת בעיני החברה, אם כי היא שכיחה למדי, כמו בגידה בבת הזוג?
גבר שאינו חסר מצפון צריך להרגיש בעיה מצפונית ומוסרית כלפייך, האשה האחרת. אחרי הכל, רוב הגברים, גם אלו שבגדו בבת זוגם אינם חסרי מצפון, בעיניהם לפחות. והרי על כך גם את בונה, שהוא אדם טוב. זה גם מקל עלייך. אלא שהעובדה היא שגברים אלה "הגמישו" את מצפונם עם הצדקות שונות שנתנו לעצמם – ולשם זה ציטטתי את דן אריאלי.
לכן, חשוב לדעת: מנקודת מבטך, כאשה האחרת, הסיכוי שלך לנחול אכזבה קשה מהגבר שלך גבוה יותר מאשר בכל קשר אחר.
הסיבה לכך היא אמת המידה המוסרית של הגבר הנשוי – כי היא דו-צדדית. כי הוא מחויב מוסרית לא רק לך, אלא גם, ובעיני החברה אפילו יותר - לאשתו ולילדים. העובדה הזו תאפשר לו להשתמש בטיעונים המוסריים שלו, כרצונו, ברגע שירגיש לחוץ או שהרצון או הצורך שלו ישתנו.
הבעיה העיקרית שלך, האשה שבסתר, היא שלגבר הנשוי יהיה תמיד קל להיפרד ממך ובכל זאת להרגיש טוב עם זה מבחינה מוסרית, למרות הפגיעה בך. יש לו את כל הסיבות וההצדקות לעזוב אותך ברגע שיחשוב שהקשר הזה כבר לא מתאים לו. אבל הסיבה עצמה שבגללה הוא יעשה את זה בכלל לא משנה, ומנקודת מבטו הוא אפילו לא צריך לתת לך אותה כדי שלא תתווכחי איתו על הפרטים, או כדי שלא להסתבך עם הסברים שאולי נתן לך קודם בשאלה למה הוא איתך מלכתחילה. מבחינתו (שוב, ראי דן אריאלי) הוא אפילו לא צריך לחפור עמוק מדי כדי לתת דין וחשבון לעצמו. הוא נשוי, ו... כל העניין היה טעות, ו... נמשכתי ולא חשבתי שזה יקרה לי שאסחף עד כדי כך.
הוא יכול להסתמך על אמירות כפולות ומסך עשן כדי לומר לך שלא באמת התחייב, ואו שהוא לא העריך נכון את הצרכים. הוא יוכל לומר לך: זה לא האשה האחרת (אשתי), זה הילדים. ולכן – ברגע שיש סיכון, אני חייב לברוח. הוא לא צריך לחפש תרוץ נוסף, הוא גם לא צריך להיראות בן זונה אמיתי, כי הוא... באמת התאהב בך, לדבריו, ואת קיבלת ממנו את מנת המחמאות שלך. הוא מת עלייך, אלא שגם אם הוא יישאר איתך הוא ימות. הוא... לא יכול להמשיך כך.
וזה לא שלא ידעת לאן נכנסת. מבחינת הגבר הנשוי שמחפש ריגוש/סקס/חיבה/רגש/קירבה, יכול אפילו להיות שהוא אפילו מרגיש די טוב עם זה אחר-כך, כי לכאורה, בין ההתחלה לסיום היה לו טוב, והוא גם עשה לך הרבה טוב (כי לא היית לבד, והוא אהב אותך, ונתן לך מחמאות, מתנות וחוויות. כך שמבחינתו, הוא באמת לא בן זונה אמיתי. מבינה? הוא יכול להישאר בעיני עצמו אדם טוב ומיטיב, ועם מידת הונאה עצמית שתביא אותו לנהוג באותו אופן בדיוק גם ברומן הבא שלו. ברוב המקרים הוא באמת ישתדל להיפרד ממך מבלי לפגוע בך, ואולי אפילו לא להיפרד באופן סופי, אלא לשמור על אופציות.
מנקודת מבטי, של מטפל זוגי, רומן עם גבר נשוי אינו שאלה מוסרית. מנקודת מבטי זו שאלה של צורך וסיכון. רומן עם גבר נשוי הוא מלכודת דבש. עם עוקץ בקצה. והעוקץ הזה הוא עוקץ מוסרי – לא בגלל ייסורי המצפון שלך, וההצדקות שאת נותנת לעצמך מדוע את שם, אלא כי טיעונים מוסריים שלו יכולים להפוך בקלות להיות כלי וסיבה לפרידה מולך ומול עצמו.
מנקודת מבטי, של מטפל, לעיתים קרובות העובדה שאת צריכה להצדיק את היותך במסגרת שהיא אסורה חברתית, עלולה להביא אותך להצדקות שברגש, בשם האהבה שגם היא ערך עליון, ואולי אפילו להעצמה של הרגש שלך, של האהבה שלך אליו, כי אז הרומן האסור הוא לא רק מוצדק אלא יפה ופואטי, אבל אז גם האכזבה עלולה להיות עמוקה וקשה.