מאמר: רומן עם גבר נשוי

הרבה נכתב על גברים שבגדו או על אשתו הפגועה והכואבת. הפעם אני רוצה להתייחס דווקא אלייך, האישה האחרת, המאהבת, זו שפוגשת אותו בסתר, כי פעמים רבות זו מלכודת דבש. חשוב להבין גם את העוקץ - כי גבר אמור להרגיש מחוייב מצפונית ומוסרית גם כלפייך, האשה האחרת, ובודאי שכך כאשר הוא מאוהב. מתי הוא נכשל בזה, ואיך הוא באמת מסתדר עם הקונפליקט המצפוני שיש לו?

פרופסור דן אריאלי, פסיכולוג וכלכלן שאני מאד אוהב לקרוא, מעריך, ובצדק, שלבני אדם קל יותר למתוח את גבולות המותר, המוסרי והמקובל, ולהתפתות לדברים אסורים או לא מקובלים – אם וכאשר הם מצליחים לספר לעצמם סיפור מוסרי וערכי מנוגד, שייתן להם הצדקות שיאפשרו להם להרגיש טוב עם עצמם למרות חציית הגבולות האלו. חלק משמעותי אחד בנרטיב הזה הוא ש"מגיע להם", כי החריגה שלהם מהנורמה המוסרית רק מתקנת עוול כלשהו שנעשה כלפיהם, והחלק המשמעותי האחר הוא שאמנם זו חריגה מנורמה חברתית-מוסרית אחת, אבל כנגדה עומד ערך מוסרי וערכי חשוב אחר שלמענו הם פועלים. הסיפור הזה יאפשר להם גם להצדיק את מעשיהם בעיני אחרים, אם וכאשר יידרשו לתת הסברים.

השאלה החשובה שאני רוצה להתייחס אליה היא: איך כל זה מתחבר עם התנהגות שהיא אינה מוצדקת בעיני החברה, אם כי היא שכיחה למדי, כמו בגידה בבת הזוג?

גבר שאינו חסר מצפון צריך להרגיש בעיה מצפונית ומוסרית כלפייך, האשה האחרת. אחרי הכל, רוב הגברים, גם אלו שבגדו בבת זוגם, אינם חסרי מצפון. בעיניהם לפחות. והרי על כך גם את בונה, שהוא אדם טוב. זה גם מקל עלייך. אלא שהעובדה היא שגברים אלה "הגמישו" את מצפונם עם הצדקות שונות שנתנו לעצמם – ולשם זה ציטטתי את דן אריאלי.

המשמעות של זה, מנקודת מבטך כאשה האחרת, היא שהסיכוי שלך לנחול אכזבה קשה מהגבר שלך גבוה יותר מאשר בכל קשר אחר.

הבעיה העיקרית שלך, האשה שבסתר, היא שלגבר הנשוי יהיה תמיד קל להיפרד ממך ובכל זאת להרגיש טוב עם זה מבחינה מוסרית, למרות הפגיעה בך. יש לו את כל הסיבות וההצדקות לעזוב אותך ברגע שירגיש שהקשר הזה כבר לא מתאים לו. אבל הסיבה עצמה שבגללה הוא יעשה את זה בכלל לא משנה, ומנקודת מבטו הוא אפילו לא צריך לתת לך אותה כדי שלא תתווכחי איתו על הפרטים, או כדי שלא להסתבך עם הסברים שאולי נתן לך קודם בשאלה למה הוא איתך מלכתחילה. מבחינתו (שוב, ראי דן אריאלי) הוא אפילו לא צריך לחפור עמוק מדי כדי לתת דין וחשבון לעצמו. הוא נשוי, ו... כל העניין היה טעות, ו... נמשכתי ולא חשבתי שזה יקרה לי שאסחף עד כדי כך, ולא הבנתי עד עכשיו שאני לא יכול לעזוב את הילדים, ושהתחייבתי אליה והיא במצב קשה מאד, ואני לא יכול לעזוב אותה בתנאים האלה, למענה או למען הילדים.

הוא יכול להסתמך על אמירות כפולות ומסך עשן, כדי לומר לך שלא באמת התחייב, ו/או שהוא לא העריך נכון את הצרכים. הוא יוכל לומר לך: זה לא האשה האחרת (אשתי), זה הילדים. ולכן – ברגע שיש סיכון, אני חייב לברוח. הוא לא צריך לחפש תרוץ נוסף, הוא גם לא צריך להיראות בן זונה אמיתי, כי הוא... באמת התאהב בך, לדבריו, ואת קיבלת ממנו את מנת המחמאות והחיזוקים שלך. הוא מת עלייך, אלא שאם הוא יישאר איתך, הוא ימות באמת. הוא... לא יכול להמשיך כך.

וזה לא שלא ידעת לאן נכנסת. לגבר הנשוי זה אולי אפילו נותן הנחה מסויימת, כי הבנת מראש את הסיכונים. מבחינת הגבר הנשוי שמחפש ריגוש/סקס/חיבה/רגש/קירבה, יכול להיות שהוא אפילו מרגיש די טוב עם מה שהיה ביניכם אחר-כך, כי לכאורה, בין ההתחלה לסיום היה לו טוב, והוא גם עשה לך הרבה טוב – כי הוא עזר לך להפיג את הבדידות, אולי גם הרגיש ש"מי עוד היה אוהב אותך כמוני?", והוא נתן לך מחמאות, מתנות וחוויות. כך שמבחינתו, הוא באמת לא בן זונה אמיתי. מבינה? הוא יכול להישאר בעיני עצמו אדם טוב ומיטיב, ועם מידת הונאה עצמית שתביא אותו לנהוג באותו אופן בדיוק גם ברומן הבא שלו. ברוב המקרים הוא באמת ישתדל להיפרד ממך מבלי לפגוע בך, ואולי אפילו לא להיפרד באופן סופי, אלא לשמור על אופציות.

מנקודת מבטי, של מטפל זוגי, רומן עם גבר נשוי אינו שאלה מוסרית. מנקודת מבטי זו שאלה של צורך וסיכון, ושל פוטנציאל להרבה כאב. רומן עם גבר נשוי הוא מלכודת דבש, עם עוקץ בקצה. והעוקץ הזה הוא מופנה כלפייך, והוא עוקץ מוסרי – לא בגלל ייסורי המצפון שלך, וההצדקות שאת נותנת לעצמך מדוע את שם, אלא בעיקר כי טיעונים מוסריים שלו יכולים להפוך בקלות להיות כלי המופנה נגדך, עד שאולי אפילו את תהיי מוכנה לקבל אותם כמוצדקים, ולכן סיבה לפרידה.

מנקודת מבטי, של מטפל שליווה נשים בכאבן, בעת שעברו את התהליך הזה, אני יודע שהעובדה שאת צריכה להצדיק בעיני עצמך את היותך במסגרת שהיא אסורה חברתית, ואולי כזו שאף פעם לא חשבתי שתהיי בה, עלולה להביא אותך להצדקות שברגש, בשם האהבה שגם היא ערך עליון, ואולי אפילו להעצמה של הרגש שלך, של האהבה שלך אליו, כי אז הרומן האסור הוא לא רק מוצדק אלא גם יפה ופואטי. אבל אז גם האכזבה עלולה להיות עמוקה וקשה.

היו כמובן רומנים כאלה שהתממשו, אבל גם רבים שהסתיימו באכזבה ובשברון לב. וכדאי להוסיף עוד משהו שלא כתבתי עליו במאמר המקורי, והוא שהמחוייבויות המנוגדות, ואי הודאות שבקשר, יוצרות כמה אנומאליות, כלומר, חריגות ביחס לקשרים רגילים. אחת מהן היא התחושה המתמשכת של האשה שהיא צריכה לרצות את הגבר, תחושה שנובעת, במודע או שלא במודע, מההבנה שהוא יכול להחליט להיפרד ממנה כל כך בקלות, ואולי אפילו בצדק. מחוסר הודאות וחוסר הביטחון יכולה לצמוח גם תחושה עוצמתית של הכרת התודה, ואולי גם של ההתפעמות מעצם העובדה שהוא בכלל רוצה. לכן, קשר שכזה נוטה ליצור אסימטריה של היחסים, והגבר הנשוי הופך להיות זה שעל פיו יישק דבר. אנומליות אחרות הן כמובן גם ההסתרה והלבד, כשהכל כמובן, למען מטרה עליונה, האהבה, וההגנה על הגבר הנשוי, אבל יש להן מחיר.

המאמר הזה הועבר לכאן, לאחר עריכה, ממסגרת אחרת שעבורה הוא נכתב לפני שנים.

תמיד, כאשר המצב לא ברור וצריך לקבל החלטות, חשוב שתהיה תקווה למשהו טוב יותר.

אם את ברומן עם גבר נשוי, התקווה מתקיימת בשני קצוות שהם מנוגדים זה לזה. האחת צומחת מתוך השאלה: האם יש לזה סיכוי? – ואם את כאן, מחפשת לקרוא עוד על הנושא, יתכן שאת מתחילה לפקפק בכך. התקווה השנייה, ההפוכה לה, מחפשת תשובה לשאלה: האם אפשרי להגיע למשהו טוב בלעדיו?

הסיפור קצת יותר מורכב מאשר תורת הסיכויים לבדה. כי לא מדובר רק בסיכוי למימוש בלעדיות של הקשר איתו, אלא גם בכל מה שבא עם הקשר הזה איתו. בדרך כלל פער הגילאים שבין גברים לנשים שמנהלים רומן גדול מזה של גברים נשואים עם נשותיהם, ולכן לא פעם הגבר מנוסה יותר, ומצוי כמה שנים קדימה בקריירה שלו ביחס אלייך, ואולי גם בקשרים החברתיים שלו. וכאשר זה כך, קשה מאד לוותר גם על החלום של חיים לצידו של גבר מצליח, או לפחות לצידו של גבר מוצלח וטוב. לכן השאלה אם יש לקשר שלי איתו סיכוי כוללת גם את השאלה אם האם יש לי סיכוי להצלחה בחיים? לא פעם זו אחת השאלות המשמעותיות ביחסים עם גבר נשוי.

ולהיפך: ומה יהיה בלעדיו? רגשית, האם זה אפשרי להתאהב שוב כך במישהו אחר? האם מישהו אחר יאהב אותי ככה? כמה זמן ייקח לי להחלים? איך משיגים קשר חדש?

אז כן. יש תקווה. כמובן. שזה אומר שכמובן קיימת האפשרות שיהיה טוב. כלומר, טוב! – ולא רק טוב יותר. אלא שקשה להתנדנד בין שתי התקוות הללו בו זמנית. הבחירה צריכה להיות מתוך שיקול דעת שרובו רציונלי. רובו. לרגש יש משמעות כי הוא נותן תוכן לתוצאה של הבחירה, הרגש משפיע על התהליך, והוא אפילו משפיע על האינטואיציה של הבחירה. אבל הבחירה צריכה להיות שקולה ועניינית, כי יותר מדי דברים חשובים מונחים על השולחן. לפעמים "הצלחת חיים", כפשוטה. כי הרי תרצי, בסופו של דבר, להסתכל לאחור על חייך, ולומר לעצמך: "וואו, הצלחתי!".

ככל שהזמן נגרר, כך את מפסידה זמן שלפעמים הוא מאד חשוב, ולפעמים הוא אפילו קריטי. גם זה שיקול. נשים שהיו שנים ברומן עם גבר נשוי, מן הסתם גם הביאו פחות ילד או שניים כי הן בילו עוד מספר שנים בהמתנה. נשים גרושות שהיו ברומן כזה, נשארות יותר זמן בגפן לפני בניית פרק ב', ונשים נשואות שהכרתי, ואשר התגרשו למען האהבה, לא פעם נותרו בגפן לאחר מכן. האם הזמן הוא שיקול בעל משמעות עבורך? – זו שאלה שאת צריכה לענות עליה מתוך העולם שבו את חיה. אצל נשים רבות זהו שיקול משמעותי, כי כל עוד הוא נשאר נשוי, וכל עוד הוא לא החליט החלטה חד משמעית להקים אתך חיים משותפים ובלעדיים ואולי גם משפחה, את בהמתנה.

חשוב שההחלטות שלך תהיינה שלך, כי אז את תהיי זו שמנהלת את חייך במקום להיות זו שנסחפת בזרימה המעגלית של חוסר ההחלטיות שלו.

כאן מגיע השיקול של פנייה לטיפול. קבלת החלטות תהיה קלה יותר, ואולי שקולה יותר אם תגיעי אליה כאשר את בעלת ביטחון עצמי רב יותר. האם יש לך סיבה לבטוח בעצמך ובשיקול הדעת שלך? – ולמה לא בעצם? העניין הזה יהפוך להיות שאלה מרכזית בטיפול. אפשר וצריך יהיה לבחון באופן שקול את האפשרויות. יתכן שאפשר יהיה אפילו לזמן גם אותו לטיפול זוגי, איתך, כדי שהוא יבין טוב יותר מה בדיוק מונח אצלך על כף המאזניים, ולהגיע לקבלת החלטות מהירה יותר של שניכם. יתכן שההחלטה המשותפת תהיה זו שהיית רוצה שתהייה, ושהאהבה תנצח, ויתכן גם שההחלטה לא תהיה זו שאת רוצה. אלא שגם אז, עדיף לקבל את ההחלטה הצפוייה קודם, מאשר לדחות אותה עוד ועוד. ואם תגיעי לתוצאה שהיא לא פשוטה לך, אולי רצוי שיהיה מישהו שייתן לך יד ויעזור לך לחצות את הכביש.

ייעוץ טלפוני חד פעמי: גם זו אפשרות. אני מנהל פורום אינטרנטי לזוגיות ויחסים מאז 2005, ונשאל שם שאלות רבות ושונות על יחסים, ובכלל זה לא מעט גם על רומנים שמחוץ לנישואים. אלא שהתכתבות בפורום מתקשה להקיף היטב יחסים סבוכים ומורכבים. מסיבה זו אני מאפשר כבר שנים רבות מסגרת של ייעוץ טלפוני חד פעמי, של שעה, שבה אפשר להרחיב ככל שאפשר בנושא הנדרש ולדון בו לעומק. זהו לא טיפול כי אין בו תהליך אישי מתמשך של העצמה, חיזוק וביטחון עצמי, או נסיון ממשי ליצור שינוי ותהליך בצד השני. אבל זהו דיון מעמיק של שעה בנושא כואב ולא פעם סבוך, שבו אפשר במהלך השעה הזו לקבל עידוד, חיזוק והכוונה. דווקא משום שיש לפורמט הזה של פניות אלי ביקוש, ומשום שהוא הרחבה של הייעוץ החינמי בפורום, אני מציע את הייעוץ הטלפוני הזה בחצי המחיר של פגישה רגילה. במידה ותהיה החלטה מאוחר יותר להמשיך זאת לתהליך טיפולי מוסדר, עלות הפגישה הזו תקוזז מעלות הפגישה הבאה.

פרטים נוספים על האפשרות של ייעוץ טלפוני, ראו כאן.