מה זה חרוז? ספר ילדים מאת ד"ר אורן חסון

"מה זה חרוז?" הוא סיפור משפחתי משעשע ומצחיק, בעברית קולחת, מדוייקת וזורמת, על ילד בשם לירן ועל אמא ואבא העונים לשם "אמא" ו"אבא". באחר-צהריים רגיל יוצאים שלשתם למסע לא רגיל – מרדף אחר חרוזים. ואולי, בעולם המשפחתי שלהם, זהו מסע שהוא דווקא כן רגיל?

ככל שממשיך הדיאלוג שבין לירן להוריו, כך ברור פחות מה אמת ומה בדיחה, ואם לירן והוריו מודעים לחרוזים שחרזו, או לא. וכשעולות השאלות 'מה זה חרוז?', ו'איך עושים חרוז?', נחשפת מערכת יחסים משפחתית חקרנית, משתובבת וחמה.

לכאורה, נושא הסיפור הוא חרוזים. אלא שהסיפור האמיתי הוא הנסיון להבין מה עובר בראשם של הגיבורים, ואפילו חשוב עוד יותר – מה עובר בראשם של הילד או של הילדה השומעים את הסיפור. כאשר הם נוכחים לדעת שיש פער בין הסיפור כפשוטו לבין התובנה שלהם ממנו, הם מתחילים לחשוב. וכך, הסיפור האמיתי נוצר במרווח שבין הסיפור הכתוב למחשבה הלא כתובה שלהם, ובשל התובנה שהם יותר 'חכמים' מהילד שבסיפור, לירן. רבדים של אפשרויות שונות מאפשרים לילד או לילדה לקבל, עם כל קריאה חוזרת, תובנות חדשות ונוספות בעצמם.

ואם אתם צריכים תרוץ נוסף כדי להניח את הספר 'מה זה חרוז?' מתחת לכרית של ילדכם או ילדתכם, הרי הוא האיורים הקסומים של הילה חבקין, השוזרים מילים חורזות כמו "כפפה-מעטפה" או "חרגול-סגול", שעליהם כתב יהודה אטלס, בביקורתו על הספר ב"הארץ":

"הספר הזה מתוק לעיניים. האיורים המעודנים של הילה חבקין משרים עליו אווירה כמו-חלומית, והשורות המנוקדות, המודפסות על רקעי הקרם של האיורים, מסייעות לתחושה שאכן אתה אוחז בידך 'חפץ אמנותי'."

וגם:

"זהו ספר יפה, ואולי גם מועיל בקשר למטלה שקיבל על עצמו [קרי: חינוך לחריזה, לפי אטלס]. זאת במידה רבה בזכות האיורים של חבקין, שסימן ההיכר שלהם הוא עבודת היד המעודנת, שלמרות דיוקה משרה תמיד מין אווירה של חלום ושל עדנה-אין-קץ, שמוקרנת מכל דמות ומכל פריט. כל אלה, עם הצבעוניות הרכה ועם איזו חרישיות אוצרת סוד, שמרחפת על הכל; גם כשהאיורים שלה מתארים פעולה, הם נטולי רעש לחלוטין. הדממה נודפת מהם למרחקים."